אולי אם אשאר ברכב, הזמן כולו יקפא.
הדי הפיצוצים יעומעמו לאיזה מקום שלא קיים.
המטלות נטולות עוקצן ושיעמומן, הן של עקרב מושהה בעמדת תקיפה.
אולי לא יבואו עוד ימים, ועוד עבודות שבהן אני לא יכולה להיות מספיק טובה, ולא יכולה להיות מוכרת.
אולי לא אצטרך את חדות הזרות שלי, אם רק אשאר כאן במרחב שלי, נטול חי מלבדי.
אולי יעמוד השעון על טעותו ויסוב לימים שלפני, כשעוד היה עתיד ולא רק דממה.
אולי שום מכאוב לא ישלח ציפורניו בך, וזמן חייך יעצר, קצר או ארוך ככל שיהיה, הוא יהיה נצחי בבועה הזו שלי, איתי.
אולי לא אצטרך לעשות החלטות כבירות גורל, לא אצטרך להתהלך בין בתים, לא אצטרך לתת את כספי ודמי.
אולי אם אשאר כאן, בקיפאון הזה, לא יתום החורף. לא יבוא אביב. המחירים לא יעלו, לא לצרכן ולא על הבחירות.
אולי אם אשקע בביצת הזמן הזו, שהכל בה שוקע ונח, לא ירוץ החול כנגד הילד שכל כך רציתי שיהיה, וסיכוייו פוחתים להתגשם.
-
שהזמן כולו יקפא. האפילה רודפת ככל שארוץ, והעולם ממשיך הלאה, מהר מידי. וככל שהחיים ממהרים, עדיין החשכה היתה שם קודם לפניהם, ותהיה שם גם אחריהם.
