"זה נורא מוזר להכיל בתוכי שני אנשים, יודעת?" אני אומרת לעצמי ואני יודעת שאת מקשיבה.
ניסיתי כל החיים להתחמק מזה, בחיי שאפילו באיזשהו שלב הפסקתי בגלל זה להזדיין בקוס. ועכשיו? עכשיו יש אותנו.
אני מנסה קצת להכיר אותך מחדש, מנהלת אתך שיחות שלא קרו ולא יקרו לעולם (נו כי באיזה עולם הייתי מספרת לך על הזי-יו-נים שלי) אל תדאגי, את המילה "זיונים" אני זוכרת לבטא בלחש ועם חיוך מבוייש בדיוק כמו שלך. אני טווה לנו מערכת יחסים.
ושתכירי שזה ממש הזוי להיות אישה בת שבעים וחמש! את יודעת למשל שהכבד שלנו במצב לא להיט? וחזר לך הסרטן בפנים? ביקשתי לראות מנהל רפואי (כן כן, כי ברור שרופא רגיל זה לא בשבילנו) כדי להבין את הסיבות ולגבש תכנית טיפול ומחר גם נסע לאונקולוג. כל תא שלי צרח עלי שאת בקרוב תלכי ושזה מיותר, משכנע אותי לרוץ על נפשי מחדר ההמתנה. כול תא שלך קרקע והצמית אותי למקום, משתק. מחדיר אשמה, יראה ומטרה.
אני גם חברה של החברים שלך, אני דואגת לברך בימי הולדת וללכת ללוויות, ממש כמו הסצנה ההיא ב"אמילי" כשהוא חוזר הביתה ומוחק עוד איש מספר הטלפונים. אני בליגה של הגדולים עכשיו אמא!
מעניין אותי לפעמים אם כיף לך להזדיין דרכי? בכול מיני לכלוך ושתן וכואב ומשפיל. סורי אולי באמת אני צריכה גם לזכור בשבילך להזדיין כרגיל ואפילו למצוא לנו קצת אהבה. פשוט שהאהבה שלי נראית ככה נראה לי, אבל אני יכולה להבין אותך ומבטיחה להשתדל.
אגב אהבה, הבנתי למשל שאני לא יודעת להרגיש כל מיני. כלומר, שאני יודעת בערך אבל זה ממש מסובך לי ואני גם לא יודעת לקרוא להם בשמות ואני לא יודעת אפילו מאיפה מתחילים ללמוד את זה. וגם לא בטוחה שיש לי הכוחות או הצורך. אולי כן, כי נדמה לפעמים שמשהו צובט אותי קצת ומלחלח את העין.
עכשיו, כשאת אינך מדברת, או מגיבה כל כך, או מזהה, מכח החוק אני אחראית לקשר שלנו. אז עכשיו זה בידיים שלי. אני מקוה שאעשה זאת כמו שצריך הפעם, אמציא אותך חדשה ואותי טובה. " שששששש" אני אורבת למחשבה שלך דרוכה כמו אריה בסוואנה. שלוש, שתיים, אחת ו... "צ'וק מסטיק!!" אני מזנקת ומשתיקה אותך באחת. שילמתי חלק מהחוב ואני זקוקה לקצת שקט, הרפי.
אני כל הזמן בוחנת את עצמי כאדם. מה זה אומר עלי שלא דברת איתי שנים? ומה זה אומר עלי שהקשר היחיד שאני יכולה לנהל אתך הוא כשאינך מגיבה ומודעת לי עוד? ומה זה בכלל אומר עליך? ועלי? הא? מה. כל. זה. אומר. גיליתי שזה לא משנה, גיליתי שאני אוהבת אותך ומודה לך ואת לי.
אז כאילו, מה אני אגיד לך אמא, אז קוסאמשלך טוב? או כזה בעצם, קוסאמא שלי.