חבלים וחבלות

הסיוט הכי גדול של כל בן אדם אירע לי: התנגשות בין שני גורמים מרכזיים בחיי.

כשאנו נולדים, ההורים הם החשובים ביותר לנו (או לפחות אמורים להיות). לאחר מכן אנו מתבגרים, עוברים את מסלול התיכון המייגע ומוצאים לנו שניים-שלושה אנשים קרובים שמלווים אותנו להמשך הדרך. בנוסף לכל אלה אתה פוגש בבוא היום את אשת חלומותיך. לכאורה, הכל טוב ויפה.
ובכן, הלכאורה הזה "נסדק" לעתים. מה קורה במקרה של התנגשות? באיזה צד תבחר?

לצערי, חבר מאד טוב (ואפילו ניתן לכנותו ה-חבר) פגע באשה שלי (זה כינוי שהוא מעבר ל"חברה שלי"). אני חושב שהביטוי המדויק הוא אפילו "הפחיד", "הכעיס", "עצבן" ו"הטריד" (ואולי רבש"ע יודע מה הוא רצה להרוויח מכל זאת).

אז מה עושים במקרה בו אדם שהיית מפקיד את חייך בידיו פוגע באשה שהיא חייך? אני נעמדתי חסר אונים למשך הרבה זמן. כשדיברתי איתו (לאחר שפגשתי אותה) על הנושא, הוא שיקר, "ריכך" את שאירע אבל התנצל על כך. יותר מכל האמנתי לו כי הוא אמר לי זאת כשדמעות בעיניו. נכון, הוא עדיין עיוות את המציאות לטובתו בבוטות (וזה אנדרסטייטמנט), אך הוא באמת התנצל על שעשה.

סלחתי לו. לא בלב שלם, אך סלחתי לאדם שעזר לי המון במשך השנים ומעד הפעם קשות. לו היה זה כל אדם אחר - הוא היה נעלם מחיי באותו הרגע.
אמון קשה לרכישה ככלי זהב ושביר ככלי זכוכית, אך אמון שנבנה במשך שנים נועד בדיוק לרגע בו מועדים. ככה זה גם בזוגיות - בונים ערימת חול, גרגר אחר גרגר, כדי לעמוד בסופה הבאה (והיא תמיד מגיעה).

אני מקווה שהיא תבין שהיא עדיין מעל הכל. שיום אחד בלעדיה היה לי קשה כ"כ, יום חלול וללא טעם ואני מקווה שהיא תבין מדוע נהגתי עמו כפי שנהגתי - לפנים משורת הדין.