אני הבעלים הגאה של בית שנבנה כשבן גוריון היה תינוק. מיותר לציין שלא חסר מה לשפץ, וכאחד שתמיד אוהב ללמוד דברים חדשים, לקחתי על עצמי את המלאכה המסוקסת.
לפני כחודש עבדתי על קיר חיצוני הפונה לרחוב. הגדר שלי נמוכה וכל מי שעובר רואה בקלות כל מה שאני עושה ויכול גם להושיט יד ללחיצה. בעודי מסיר חתיכות טיח ובטון רופפות עם מקדחת פטישון, לובש כפפות וג'ינס עבודה מוכתם בטיח וצבע ומה לא, בחור מבוגר עובר עם מה שנראה לי כמו הנכד שלו. הוא מרכין ראש כלפיי ומחייך, ואומר לנכדו, "תראה, ככה גבר צריך להיות..." וממשיך לתת בו חוכמה שכבר לא שמעתי בעודם מתרחקים.
רגעים כאלה נורא משעשעים אותי. רגעים ששוברים מוסכמות. מר מה-זה-גבר עדיין היה אומר את זה לו ידע שמתחת לאבק ולטיח, לג'ינס המחוספס, לזקן, מתחת לקול הגברי העבה, לבשתי חוטיני תחרה ורוד?
מזל שמר מה-זה-גבר חלף באותו יום ספציפי. חוטיני זה לייט. ביום יותר מיוחם תתכן בתחזית פלאג ו/או כלובון.