בקלוואה

בראטית חדשה באילוף אשר מסרבת להתפשט ונכנעת, כשהיא על סף דמעות, רק לאחר שחטפה סט של סטירות. 

לא. חבורה של סוטות. לא זה. 

כושר לקראת סובב יוטנהיים (בערך 100 ק״מ טרק. פלוס מינוס.) ביוני והקוטופקסי (כמו הקילימנג׳רו רק עם שלג וקרח) בנובמבר. 

כמובן שהכל בסימן שאלה בגלל המפלצות בגבול הצפוני. 

מול הנוף המדהים של ים המלח. 

לחנך את הכלבה. 

אם יש משהו חשוב בשליטה זה החינוך. 

ואם כבר חינוך אז כמו שצריך. 

מהתענוגות הקטנים של החיים. 

קשורה ומוכנה לבעילה ושימוש. 

האדון שלה החליט שזאת תהיה החניכה שלה. עוד מעט הם יגיעו להשתמש בה. 

הוותיקה תומכת בה קצת אבל בקרוב היא תקרא פנימה ע״י האדון והחדשה תשאר לבד להתמודד עם חייה החדשים כשפחה. 

סיימתי שני מחזורי מילואים בשלושה שבועות האחרונים ומתחיל עוד אחד שבוע הבא. תכלס זה הדבר היחיד שמשפר את המצב רוח שלי בשבועות האחרונים - להיות שותף לזה שאנחנו מועכים אותם כמו שמועכים ג׳וק. 

ועדיין צריך לעשות סשן קשוח בטירוף… להכאיב, להוריד ולהשפיל ולזיין. ובסוף לחבק חזק חזק. 

ביטלתי את הטרק שלי לקוטופקסי והטרקים שתכננתי בארץ האש בדצמבר. 

לא יהיה לי מצב רוח ואי אפשר להנות וזה כל כך לא מתאים עכשיו. כל מה שבא לי זה לעשות מילואים וסשן קשוח. 

ואיכשהו זה עדיין מבאס למרות שאין לי שום זכות להתבאס מזה. 

מחכה לחזור למילואים. 

הקוטופקסי יחכה. 

רק גורמים לי לרצות לעשות סשן אפילו עוד יותר קשוח ועוד יותר משפיל.