הזדמנתי אתמול למאנצ׳ הירושלמי.
היה די נעים ונחמד, גן הפעמון היה גדוש משפחות ולנו היה את המרחב שלנו.
כמה מטרים מאיתנו הייתה קבוצה גדולה של ערבים עם ילדים שעשו על האש בנחת שלהם.
בשלב מסויים של הערב התחלנו לשמוע צעקות מכיוון במנגל שלידינו, בהתחלה חשבתי שסתם צעקות, ואז אני קולט שיש מסביבנו בהערכה גסה 40 לוחמי ולוחמות מגב.
מהשלב הזה הכל נהיה רע ממש. המגבניקים הרחיקו בודדים מהקבוצה, שאגו על נשים ילדים ואנשים שהם אמרו להם כבר לעוף משם. אישה אחת באה לבכות שיש להם שם ילדים, אז איזה בריון צעק עליה שזה מה שקורה למי שמקלל שוטר.
שלוש דקות אחרי זה הם מפזרים את כל הקבוצה, חלק מהערים בורחים על האספלט בחניון של גן הפעמון, ו4 מגבניקים שונים פשוט רדפו אחריהם ונתנו להם דחיפות לתוך האספלט.
במקביל הקצין שלהם צועק להם שיש עוד שתי קבוצות למעלה בגן וצריך שאנשים ילכו להעיף גם אותם.
חמש דקות אח''כ קורים שני דברים במקביל, איזה שישה מגבניקים סוחבים את אחד הבחורים למתחם של השירותים, מעקמים לו את הידיים בדרך. במקביל בכניסה לפארק צרחות וצעקות, ואז קולות של טייזר. ואז עוד טייזר.
בינתיים המגבניקים כבר התחילו פחות לאהוב את הקהל שנוצר, אז אחד נבח עלי שאין מה לראות פה. הוא המשיך לקבוצה של המאנצ׳ וצרח עליהם לעוף למקום אחר בפארק.
לא עשיתי כלום, לא הגבתי, לא מחיתי. רק הלכתי הביתה מפורק מבכי.
אני לא יכול לסבול את העובדה שהקלגסים האלה חושבים וטוענים שהם מגינים עלי, ושהם עושים את זה גם בשמי.
אני מתבייש להיות יהודי
