צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

כבר לא אינפנטיל

אולי עדיין קצת
לפני 9 חודשים. יום רביעי, 16 באפריל 2025 בשעה 17:51

באופן מאוד גנרי וקלישאתי גם הזוגיות שלי נתונה לפערי ליבידו. כמה מיושן, אני זה שרוצה יותר.

אני פאקינג אדם בוגר, סה״כ בשליטה, סה"כ מתפקד, ובתוך תוכי כבר איזה שנה אני מרגיש דפוק לגמרי כל פעם שהציפיות שלי והמציאות לא חופפות מספיק.

ככל שאני מנסה למקד את הציפיות שלי לזמנים שבהם מלכתחילה יש יותר סיכוי, למשל לא לצפות למין/סשן באמצע שבוע או בשבת עמוסה, אני לוקח יותר קשה דחייה כשהיא קורית.

אני מאוד אוהב את זוגתי אני מדמיין איתה חיים שלמים ומתאמץ מאוד בשביל הקשר בינינו. הבטחתי לה כבר הרבה פעמים שאני לא אעזוב אותה בגלל חוסר הזמינות שלה כלפיי, ואני מתכוון לעמוד מאחורי זה. זה לא פשוט לי, ואני לא מחפש מדליות או עוגיות, אני פשוט רוצה לפרוק את זה.

החלק שכן מביא אותי לייאוש שהוא הרצון להיפרד זה התקשורת הבעייתית סביב זה.

כשהיא לא מתקשרת איתי את זה שהיא לא בעניין, וזה כנראה יהיה המצב בהמשך היום או השבוע, זה שובר אותי. אני רוצה לדעת למה להתכונן, אני רוצה לדעת שהיא רואה את זה שאני רוצה, שהיא מבינה שקשה לי. במקום זה הרבה פעמים היא נלחצת ולא מעלה את הנושא. אותי זה גורר לעוד סטרס, עוד תחושת ניכור וחוסר ביטחון.

אני לא באמת יודע איך לאכול את זה. מערכת היחסים הזאת הייתה מינית קולית במשך שנה לפני שהיינו בזוגיות, התחלנו את הזוגיות עם המון פעילות מינית ביחד ולחוד. תמיד ידעתי שתהיה דעיכה, לא דמיינתי איך זה ישפיע עלי.

לא דמיינתי שאני אגיב לזה רגשית כמו מתבגר, בצורה שתפגע ממש גם בבת הזוג שלי. אני בטוח שלה זה קשה לפחות כמוני, ופשוט לא יודע איך להמשיך לדאוג שזה יהיה על סדר היום בלי להרגיש שאני ממוטט אותה או שהיא תרגיש שאני עוד שניה הולך לה.

הילה רוח כתבה על זה שיר יפה שבונה אצלי אמפתיה והבנה כלפיה.

"נראה לי שנמאס לו

הצלחתי לעשות שימאס

כשהרגלים סגורות חצי שנה

לא יבוא

שום נס"

אני לא בונה על נס, אבל אני ממש מקווה שאנחנו נצליח לדבר על זה יותר ולהגיע כבר לטיפול הזוגי שרצינו עוד לפני המשברים.

הלוואי שאני אקרא כאן תגובות שינחמו אותי

לפני 11 חודשים. יום רביעי, 26 בפברואר 2025 בשעה 19:49

אני מרגיש שנכנסתי למקום שגדול עלי.

יותר מדי עומס בשביל מעט מדי תגמולים על עבודה שהיא כנראה שחורה מדי.

החלק המפחיד הוא ההרגשה הטובה שיש לי לפעמים מכל המטלות והעיסוקים האלה. אולי אני טועה, ואי הנוחות שלי היא פחד מלהרגיש ולהתקדם?

 

אם לא הבנתןם, זה בסדר, גם אני.

הנה שיר שאומר דברים יותר ברורים

לפני שנה. יום שישי, 5 ביולי 2024 בשעה 5:20

הזדמנתי אתמול למאנצ׳ הירושלמי.

היה די נעים ונחמד, הפארק בו האירוע התרחש היה גדוש משפחות ולנו היה את המרחב שלנו.

כמה מטרים מאיתנו הייתה קבוצה גדולה של ערבים עם ילדים שעשו על האש בנחת שלהם.

בשלב מסויים של הערב התחלנו לשמוע צעקות מכיוון במנגל שלידינו, בהתחלה חשבתי שסתם צעקות, ואז אני קולט שיש מסביבנו בהערכה גסה 40 לוחמי ולוחמות מגב.

מהשלב הזה הכל נהיה רע ממש. המגבניקים הרחיקו בודדים מהקבוצה, שאגו על נשים ילדים ואנשים שהם אמרו להם כבר לעוף משם. אישה אחת באה לבכות שיש להם שם ילדים, אז איזה בריון צעק עליה שזה מה שקורה למי שמקלל שוטר.

 

שלוש דקות אחרי זה הם מפזרים את כל הקבוצה, חלק מהערים בורחים על האספלט בחניון של הפארק, ו4 מגבניקים שונים פשוט רדפו אחריהם ונתנו להם דחיפות לתוך האספלט.

 

במקביל הקצין שלהם צועק להם שיש עוד שתי קבוצות למעלה בגן וצריך שאנשים ילכו להעיף גם אותם.

 

חמש דקות אח''כ קורים שני דברים במקביל, איזה שישה מגבניקים סוחבים את אחד הבחורים למתחם של השירותים, מעקמים לו את הידיים בדרך. במקביל בכניסה לפארק צרחות וצעקות, ואז קולות של טייזר. ואז עוד טייזר.

 

בינתיים המגבניקים כבר התחילו פחות לאהוב את הקהל שנוצר, אז אחד נבח עלי שאין מה לראות פה. הוא המשיך לקבוצה של המאנצ׳ וצרח עליהם לעוף למקום אחר בפארק.

 

לא עשיתי כלום, לא הגבתי, לא מחיתי. רק הלכתי הביתה מפורק מבכי.

אני לא יכול לסבול את העובדה שהקלגסים האלה חושבים וטוענים שהם מגינים עלי, ושהם עושים את זה גם בשמי.

אני מתבייש להיות יהודי

לפני 4 שנים. יום חמישי, 27 במאי 2021 בשעה 9:58

המשך של הרמון עם עזרה כימית

המטוס של אדוננו, הבעלים של חברת התרופות, שט בין עננים לעבר משכן הרמונו.

באותו זמן ממש, נאספו לשם המועמדות והמועמדים.

 

בשביל לתת לך מושג מה הייתה הגישה שלהןם, נצרף לכאן את נוסח ההודעה הרשמית ששלחה מזכירת האדון:

"ל____ שלום רב

אני סנדי, מלהקת בחברת ההפקות IntrNational Wild Reality Shows inc.

רציתי לספר לך על הפקה חדשה, חצופה ובועטת שתתחיל בקיץ הקרוב.

הפורמט שלנו מתבסס על OnlyFans internet celebrities, מכל רחבי העולם.

התכנית תתקיים בוילה מבודדת במקסיקו, עם נוף, ים, פינוקים ושלל משימות.

רוב הפרטים חסויים עדיין, ויחשפו רק לאחר שתעבור/תעברי את המיונים.

אני יכולה לספר, שחלק מהתחרות תתרחש במדיות החברתיות.

אז אם את מוכנה להשתתף בפורמט שובב חדשני 18+, תפני אלי לעוד פרטים.

הסודיות חשובה לנו בשלב הזה, פרסום ההודעה הזו יגרור צעדים משפטיים וניתוק הקשר בינינו.

*פרטי התקשרות*"

 

כבר סיפרנו על בדיקות הרקע שהזמינה המזכירה, אז רק נספר שהושקעו מאמצים רבים להגביר את אמינות ההצעה.

 

אם כן, המועמדותים שלנו הגיעו לבית החוף במקסיקו, שם הוסבר להןם על שני אגפי הבית.

האגף הראשון, ענקי, הינו אגף האירוח, שיכן בתוכו את אלה שטרם התקבלו להרמון/תכנית הריאליטי.

היה שם הכל כמובן, משקאות סמים אוכל ומסיבות.

 

האגף השני, שגימד את אגף האירוח, הכיל את אלו שעברו את המיונים.

"ובהקבץ בתולות" (מגילת אסתר, ט יב) כל מועמד.ת נקרא.ה אל המלך.

ההכנה למפגש לוותה במנה גדולה במיוחד של חומר הפלא המחרמן שלנו, שנמהלה בארוחה ללא ידיעת המועמד.ת.

 

נספר על עאישה, בת 19 ממצרים. המשפחה שלה התפרקה כתוצאה מאסון בסכר אסואן.

בגיל 17 היא ואחיה נותרו לבד, ועברו מכפר מבודד ליד התעלה, לפאתי קהיר.

היא גילתה שהריקודים שלה במדיות החברתיות משיגות הרבה צפיות, ועברה למכור סרטונים באונליפנס.

עד כה היא צילמה רק עירום חלקי, וכל נסיונה המיני היה עם פקיד מבוגר שנאלץ לסיים את קשריו עמה עקב איומים מצד משפחתו.

ההצעה להגעה לתכנית לוותה בשני הדברים שהשתוקקה להם כרגע יותר מכל, ביטחון ורווחה לאחיה הקטן, ותהילה.

 

לפני שהיא נכנסה לחדר המבחן, התחילה אצלה תחושה מוזרה. מגע ידה של המפיקה על כתפה העביר בה צמרמורת.

היא חשה רטיבות בלתי נשלטת במפשעה, והשפתיים של אותה מפיקה, סנדי, נראו לה רכות ודשנות.

כשהיא הצליחה להתיק את מבטה מהשפתיים, הוא התביית באופן בלתי רצוני על ישבנה של סנדי.

עאישה לא הבינה מה קורה, היא לא חוותה מעולם רגשות עזים כאלה, ולא העלתה על דעתה שמדובר במשיכה מינית.

 

היא נכנסה לתוך האולם המהודר, מלווה בסנדי. בקצה החדר ניצבה כורסא גדולה, ולידה שרפרף נמוך.

סנדי מיהרה בתקתוק עקבים ותפסה את מקומה בשרפרף.

עיניה של עאישה נמשכו מעצמן ליושב בכורסא, גבר רזה ולא גדול, עם רעמת שיער שיבה מלא.

פניו לא היו נאות במיוחד, גופו לא היה מרשים, אבל הישיבה שלו הייתה בטוחה והקרינה עוצמה.

סנדי הסתכלה עליו מלמטה, במבט שעאישה הבינה באופן לא מודע כמבט מעריץ.

אחרי זמן מה, עאישה הבינה שהיא בוהה בדמות בכורסא כבר הרבה זמן.

לקח לה עוד שניה להבין שיד ימין שלה, ממוקמת כבר זמן מה על החצאית הצמודה שהיא לבשה.

היא שמה לב במבוכה רבה שהרטיבות שלה הפכה לכתם קטן וגדל.

 

סנדי כחכחה בגרונה והכריזה באנגלית:

"במאי יקר שלי, זו עאישה.

עאישה, גשי לכאן, הבמאי רוצה להביט בך"

 

מוחה של עאישה היה הלום מכדי להבין באופן מודע את יחסי הכוחות, אבל היא קלטה ללא ספק את ההערצה של סנדי לדמות שלצידה.

בברכיים רועדות, היא ניגשה לעבר הבמאי, מנסה להשפיל מבט ממבוכה, אבל בוחנת ברעבתנות את הדמות על הכורסא.

 

"סנדי, יכול להיות שהלבנטינית הקטנה הזאת השתינה בתחתונים?"

עאישה שמעה את קולו הבטוח, והתמכרה לצליל ולמקצב שלו. באיחור מה, היא הבינה שסנדי צוחקת בהתחנחנות.

היא הבינה שהבדיחה עליה, בטחונה התערער עוד, וכל מחשבתה הופנתה לכתם, שהלך וגדל.

בזמן שהתודעה שלה עוסקת בכתם, היא לא הצליחה להלחם ביצר שהוביל את ידיה לעבר הפות שלה שהתנפח לרגל המאורע.

 

סנדי מתגלגלת מצחוק, עד שהבמאי מרים את ידו בדרמטיות. בבת אחת, סנדי משתתקת.

"עאישה, את לא מצליחה לשלוט בעצמך?"

שוב נשמע קולו הסמכותי, שוב היא מתמכרת לצליל, ושוב היא מבינה באיחור שעליה להגיב.

היא מתחילה לפתוח את פיה, יודעת שיצא משם גמגום:

"ס סס סליחה"

מחיאת כף חזקה נשמעת, עאישה מופתעת מאוד.

היא משפילה את מבטה, מבינה שהאצבעות שלה שוב לוחצות על התחתונים, ומנתקת את ידיה מגופה.

"גשי אלי"

אומר הקול, והיא רועדת בדרכה אליו, ניצבת מולו, מבטה בוחן את נעליו של הקול.

היא נאבקת ברצון לגעת בעצמה, ואז שומעת שוב:

"תשכבי על הגב, ידיים לצידי הגוף"

שוכחת את כל החינניות הרקדנית שלה, היא נשכבת בצורה מגושמת למרגלותיו.

 

נעלו של הבמאי נשלחת במהירות למפשעה שלה, מתחילה לשפשף בקצב איטי.

הנעל השנייה דורכת על פניה.

היא שומעת שהבמאי מדבר, מדי פעם נקלטות באזניה המילים שרמוטה, זונה, כלבה, רכוש.

היא לא מבינה מה הוא אומר, היא רק מרגישה רגל שמספקת את צרכיה, ורגל ברזל אחרת שמרתקת אותה למקומה.

גופה מתחיל לרטוט, הרטיבות מתגברת, הנשימות שלה מתקצרות, הפה שלה מייצר צלילים לא מוכרים.

 

היא פוקחת עיניים, סנדי מחזיקה אותה, היא עומדת על 4, מתחתיה נעלי עור מהודרות.

"תגידי תודה!"

סנדי מצווה עליה.

"תראי לבמאי שלך שאת אסירת תודה!"

הפעם סנדי סוטרת לה, עאישה עדיין רועדת, מתרגשת, מרטיבה.

סנדי דוחפת את ראשה אל הנעל שעל הרצפה, ושוב מורה לה:

"הנה הנעל שאת חייבת לה הכל, תראי לה שאת לא כפויית טובה."

 

ועאישה? עאישה עוד לא מבינה עד הסוף, רעבה לעוד, מאושרת מאורגזמה מושלמת, מסתכלת על הנעל מקרוב.

ומתחילה לנשק, לנשק בפה, ולטפטף מהשפתיים שלמטה.

 

שבוע הבא תחשפו לאימונים של ההרמון

 

לפני 4 שנים. יום שני, 24 במאי 2021 בשעה 12:28

עוד טיפה מד"ב.

הפעם אני אספר לכם על ההרמון שהקים לעצמו בעלים של חברת תרופות בינלאומית.

השנה היא 2050

במעבדות של החברה ההיא פיתחו חומר פעיל חדש, שמתחבר לחלקים במוח שמייצרים רגש מיני חזק.

לא מדובר בויאגרה, שמעמידה מכאנית, מדובר בתרופה שמשפיע על המוח בראש ובראשונה.

נסיין של התרופה, העיד שרבע שעה אחרי נטילת הגלולה הוא התחיל לסתכל על העולם בעיניים חדשות.

פתאום כל מי שנכחו בחדר הפכו לפוטנציאל לגמור.

לאחר שהונמך המינון, נסיינית אחרת דיווחה שהיא התחילה לרעוד כשהיא הריחה את האפטרשייב של היושב לצידה.

 

בניסוי אחר, חשאי מסיבות של אתיקה, הוכנסו בכל פעם 10 נסיינים ונסייניות ממגדרים שונים, גילאים ורקעים שונים לחדר אחד.

לאחר נטילת הכדור, תועדו המשתתפותים במצלמה נסתרת, נעולים בחדר שעה וחצי.

ב85 % מהמקרים, התחילה שם אורגיה.

 

המינון הונמך שוב, התרופה קיבלה אישור להמכר, והבעלים?

הבעלים קיבל ריפוד רציני לכיס, וזקפה עצומה במכנס.

 

התכנית שלו נרקחה בקפדנות. המזכירה השפחה שלו איתרה ברחבי העולם עשרות כוכבות וכוכבי אונלי פנס.

היא הקפידה על כל הפרטים, כל המועמדות והמועמדים עברו בדיקות רקע שאישרו שהמשפחה שלהןם חלשה ולא בתמונה.

ככה הוזמנו באופן רשמי צעירות וצעירים לווילה המבודדת שלו במרכז מקסיקו.

לצורך המיונים, היא הזמינה כמות רצינית מהתרופה החדשה, במינון גבוה מהמותר בשוק.

 

כשהכל היה מוכן, הבעלים והפמלייה שלו עלתה על המטוס הפרטי למקסיקו.

הייתה שם המזכירה, נאמנה וזדונית.

היו שם שני הכלבים, שני נערים גדולים עם פוטנציאל עבריינות, שבוייתו ואולפו.

הם יתקפו לפקודתו, יזיינו לפקודתו, ויגישו לו את ישבנם.

עלה גם שאר ההרמון המצומצם שלו.

בטיסה, יושב על כיסאו הגדול שמתנשא מעל שאר מושבי המטוס, הוא חייך.

מחר ההרמון שלו יגדל.

 

אולי יהיה גם חלק ב

לפני 4 שנים. יום חמישי, 20 במאי 2021 בשעה 6:24

לפעמים אני רוצה עבד או שפחה ביחסי שליטה מלאים.

מעבר לכל העונג שיש בזה שמישהו אחר שם את רצונך לפני רצונו, זה גם עניין של זמינות.

בשביל לתאר את הפנטזיה הזאת, הנה סיפור בדוי על מפגש עם זוג של סאב וסאבית:

לפני שלושה חודשים פגשתי את תמר ונבו. הוא התחיל איתי בצ'אט בכלוב, הייתה שיחה לוהטת במיוחד.

הוא חיפש משמעת, מישהו או מישהי שיהפכו אותו לצייתן. הוא לא התכוון לעשות חיים קלים בדרך.

מפה לשם, נפגשתי גם עם בת זוגו, תמר, שחיפשה להתמסר אבל גילתה גם צד דומיננטי.

 

באותה פגישה, סקרתי את בני הזוג, הוא נמוך וחסון, השיער שלו חלק וכהה, מסודר יפה על הראש.

משהו בעמידה שלו משדר אי שקט, כשהוא מספר על קשיים לקבל על עצמו מרות, הפנים שלו עוטות ייאוש חבוי ושבר.

זה חומר נהדר לעבוד איתו.

תמר גבוהה מנבו, היא גבוהה בכללי. היא מוצקה ויש לה עיניים טיפה מלוכסנות, פנים נעימות מאוד, הלכסון בעיניים מכניס פנימה טוויסט של שובבות.

על תהליך האילוף אני אפרט בזמן אחר אולי. אני רק אציין שהפניתי את הדומיננטיות שלה כלפיו, תמר הייתה שפחה שיש לה עבד.

 

הקשר בינינו הפך לאינטנסיבי, וכשנגמר לי החוזה בדירה הודעתי לתמר ונבו שיפנו לי את המיטה.

תמר דיווחה לי שנבו התנגד בהתחלה, אבל הוא לא אמר את מילת הביטחון, ואחרי שהיא הפליקה לו עם דילדו בפרצוף הוא שלח לי סרטון.

בסרטון הוא על 4, פלאג בישבנו, כובע מגוחך של תחפושת פיראט לראשו, ונעלי ספורט לרגליו.

הוא מודה לי בהתרגשות על ההחלטה שלי לעבור לגור בדירה החדשה שלי, ומביע שמחה על השלב החדש של היחסים בינינו.

 

החיים עם הזוג טובים מאוד, אני לא שוטף כלים או מבשל, אני לא מכבס ולא עושה קניות. אני אפילו לא משלם על הקניות.

כל פעם שבא לי להחפיץ טיפה, אני שורק מנגינה קצרה. זה מנגנון שפתחתי כי לא רציתי שתמר ונבו יהיו כל הזמן בדריכות של עבדים.

עד השמע השריקה, הכל בבית כרגיל, מרגע שנשמעת השריקה, תמר ונבו יגיבו בצורה פבלובית.

לנבו תתחיל זיקפה מהר מאוד, וברוב המקרים תמר תתחיל להרטיב תוך דקה.

כשתמר שומעת את השריקה היא מתכופפת לאט, מדגישה בחושניות את הכתפיים המדהימות שלה.

אחרי שהיא מתכופפת, היא משתהה למשך שתי שניות, ואז מקשתת את הגב, כשאני רואה את זה, מתחילה לי זיקפה מיד.

כשהטקס הזה מסתיים, היא תנוע לכיווני בחתוליות, בחלק מהמקרים היא תביא איתה את נבו, שירוץ אלי בזמן שהוא מקבל בעיטות בתחת.

 

עם הזמן הבנתי שאני כבר לא צריך לאונן בעצמי. כיף לקרוא פוסטים בכלוב, לכתוב סיפורים ולעשות סקסטינג.

הרבה יותר כיף לעשות את זה עם שתי ידיים פנויות, כשמתחת לשולחן כורע לו עבד ומענג אותי אוראלית.

כששרועה על הספה לידי שפחה מהממת ומעסה לי את האיבר בצורה מקצועית.

עכשיו כבר יש שתי שריקות, השריקה החדשה מאותתת:

הבוס שלך רוצה טיפול

וכשתמר ונבו ישמעו אותה, בלי אף מילה או גינון מיותר, הם יתפסו את מקומם הראוי ויאוננו לי.

כי למה שאני אעשה את זה בעצמי?

 

לפני 4 שנים. יום שלישי, 18 במאי 2021 בשעה 8:18

כשאני בצ'אט, אני מחפש פרופילים שרלוונטי לנסות לדבר איתם.

קורא לאט לאט, מגיע לאיזור, איזור השפלה.

הייתי רוצה להיות שם, בהשפלה הזאת, איזור שבו אני אשפיל ואושפל.

 

בית שמש, צריכה להיות בירת הבדסמ של ישראל

לפני 4 שנים. יום שלישי, 18 במאי 2021 בשעה 7:45

זה לא קל בהתחלה.

זה מתחיל עם תשוקה להשפיל, להשפיל ולרומם.

לרומם את עצמך תוך כדי דריכה מעליבה על ישבן כנוע, לטפס למעלות העונג המיני.

ואת.ה לא רוצה לעשות את זה, בצד השני יש איש.ה.

אבל התיאבון לא מפסיק, ויש רעב, היא רעבה אליך, הוא משתוקק לחוות את כל גופך כנגדו.

 

ההשפלות מתחילות, הצלפות, חוקים, התנהגויות.

מעכשיו רק על 4, לזחול ממקום למקום. לנשק את הרגליים שלך, ולהיות זמין אוראלית לכל מאוויך.

לאט לאט, את.ה מרגיש.ה בנוח, הערצה, אפילו סגידה, ויש בקשה לקבל ממך עוד בשביל לתת יותר.

 

וכשראית פורנו זה היה שם, וכשקראת סיפורים נכתב על זה.

מקלחת זהב, קרן שפע, השפלה מרוממת, כמו שחלמת, בלי רחמים למלא את הצד השני בטוב שלך ובעלבון ממך.

זה קשה להשתין על מי שיש לך כל כך הרבה רגשות כלפיוה.

 

(פה אני נוטש חלק מהרב מגדריות)

פיזיולוגית זה בעייתי להשתין עם זקפה. הצינור דחוק יותר, קשה להתחיל.

מסובך לכוון.

 

אבל

עם הזמן אתה מבין שהפיפי שלך הוא ברכה לאחר.ת.

אתה נעמד, ער מינית, מתכונן לשיא, להרעיף את כל מה שיש לך על פרצוף שמבין את מקומו.

בפעמים הראשונות יש זרזיף קטן, זה אפילו מבייש.

כמעיין המתגבר אתה סוחט עוד ועוד מעצמך

עולה למעלה עולה

מתיז נחשול גדול על פנים מסופקות

לפני 4 שנים. יום שלישי, 27 באפריל 2021 בשעה 7:31

בקהילת הכלוב, ובאינטרנט באופן כללי, יש תופעה שבה חרמנים פונים ליעד פוטנציאלי ללא הקדמה או גינונים.

מי פה לא קיבלה הודעה מ'שולט אכזר' אבל מתחשב שרוצה להפוך לה את התחת לאדום?

מי לא קיבל הודעה ממישהו שטען שהוא אסלה ונועד לשרת אותו?

תוכן מיני בוטה הפך לצורה מקובלת של פנייה, תופעה מאוד אלימה (גם אם הצהרת על היותך נשלט ללא גבולות, חדרת באלימות).

 

התופעה הזו גונתה פה כבר מאות פעמים ועוד תגונה בעתיד, לא על זה התיישבתי לכתוב.

התיישבתי לכתוב על הצד המחרמן של הסיפור הזה.

 

למרות החדירה נטולת הקונטקסט למרחב האישי שלי, הרבה פעמים כשמישהו פשוט פונה אלי בבקשה שאשלוט בו, אני מתחרמן.

"תשב עלי ותשתמש בי כדי לגמור, תרסק לי את הביצים"

אז לרסק את הביצים אני פחות רוצה, אבל להשפיל, לנצל, להשתמש, אני הרבה פעמים בעניין.

"אני אעשה כל מה שתרצה"

בא לי לבדוק את זה, בא לי לראות כמה תשפיל את עצמך בשביל זר באינטרנט שכתב שהוא לא יפגש איתך.

אני רוצה להרגיש שמהמרחק הזה אני יכול להחליט בשרירותיות עליך.

 

לתת לך משימות שלא יועילו לך, אגואיזם טהור.

תקדם את הבלוג שלי, תכתוב לא.נשים בצ'אט שאתה אפס. תסביר להןם שקבלת עונש, על התפרצות לחיי.

אתה צריך לכתוב כמה האדון שהכתרת מחרמן, כמה הוא שולט בך.

תהפוך את הבלוג הזה מפינה אפלה בכלוב לדבר יותר מוכר.

יש לי זיקפה רק מלחשוב על כזה ניצול ציני.

 

עכשיו דיסקליימר, גם אם הפנייה שלך חרמנה אותי, אני לא מעוניין להיות שולט שמקבל עבד או שפחה בכניעות מוחלטת.

חלק מההנאה שאני מחפש היא הבנייה של הדבר הזה. אם פנית אלי בצורה מגעילה, כנראה שלא יצא מזה קשר.

 

בפעם הבאה אני אספר על הסשנים שאני מבצע כאן בהתכתבות

 

 

 

לפני 4 שנים. יום חמישי, 22 באפריל 2021 בשעה 9:26

השבוע התחרמנתי בצורה מאוד סיפורית.

ממש המון רקע לכל השליטה והמין שבסוף רצו לי בראש.

הסיפור התחיל אחרי שרצתי במחשבה מאה חמישים שנה קדימה.

אף גוף בעולם לא הצליח למנוע את ההישגים המטורפים של הביוטכנולוגיה בתחום הנדסה גנטית, ויצירת רחמים סינטטיים.

בחלוף הזמן, נוצרו בעולם כל כך הרבה א.נשים באופן סינטטי, ושום תקנה כבר לא יכלה למנוע מניסויים כאלה להתבצע.

ההשלכות לעניין צפויות - מאז ומעולם התקיימה עבדות שמבוססת על בעלות. למשך תקופה קצרה של כמה מאות,

העבדות הקניינית הומרה בעבדות כלכלית. הקפיטליזם הצליח להעסיק א.נשים מהעולם השלישי בסדנאות ומפעלים תמורת שכר מגוחך.

 

העבדות הקלאסית צומצמה בעת ההיא לסוחרי נשים בעיקר, שקיבלו את הבשורה על היכולת ליצור א.נשים בתנאי מעבדה בשמחה רבה.

למרבה השמחה של חזירי הקפיטליזם, כעת ניתן לייצר גם בני אדם בתור סחורה.

עשרות חברות פיתחו דגמים מסחריים של פועלי עבודה, וכמובן גם שפחות ועבדי מין שהונדסו למטרה.

נכון יש את המבחן המפגר של הבדסמ שנהוג להעלות פה מדי פעם, שמפרט את הזהות הבדסמית של הנבחןת?

אז תדמיינו תאגידים ומעבדות שיוכלו לספק בדיוק את התמהיל שתרצו.

 

אין מה לעשות, בדסמ דיסטופי גם מחרמן, וגם מעורר חרדות.

 

מעבדה אחת לקחה את כל העניין הזה צעד קדימה. בהשראת גנטיקה של יונקים עם שנת חורף,

הונדסו דגמי אנוש עם יכולת להירדם למשך תקופה ארוכה.

המיתוג היה- עבד/שפחה בהפעלה רקטלית

 

העבד שלך גדל במעבדה, קיבל את כל החינוך וההכשרה המינית בשביל לספק אותך כמה שיותר.

ברצינות, בתי ספר שלמים שיכשירו למין אוראלי, עיסוי, אצבוע, ויבנו אישיות לפי בקשה.

גם את המראה יכולת לתכנן כמובן.

כשהעבד או השפחה הגיעו לבגרות, מנגנון של שנת חורף החל לעבוד.

אלא שהמנגנון הזה לא הושפע ממזג האוויר או נתונים סביבתיים.

התרדמת הופעלה מהרקטום.

 

דמיינו עבד רדום שפחה רדומה, אפשר לדמיין כל מראה חיצוני שתרצו.

לבוש.ה לבחירתך.

שרוע.ה על המיטה, שום דבר לא יגרום לה להתעורר, חוץ מהחדירה שלך.

הדמות שלך מתעוררת גונחת מאושר, גל דופאמין מציף אותה,

מודה לך שהערת אותה.

 

אם חרטתי כאן משהו מדעי, לא אכפת לי.

מצטער על הביאוס שמגיע עם החרמנות על מציאות שכזו, שבהחלט יכולה להתממש בצורה זו או אחרת.