אנחנו יושבים באוטו ואני קצת מתלוננת,
קשה לי למצוא עבודה שתגרום לי לוותר על עוד זמן איתך
ומבחינתך זה לא הגיוני, לא למצוא עבודה.
אתה אומר לי בטון קצת כעוס, ״אז מה? תשארי בבית וכל מה שתהיי זה חור. זה מה שאת רוצה?״
ואני מבינה שאני אמורה להגיד לך משהו כמו ״לא, מה פתאום, אני רוצה למצוא בתוכי משמעות מעבר לזה״
אבל עמוק, בפנטזיה, זה… בדיוק מה שאני רוצה.
אני רוצה לעצור את החיים ורק לעבוד בלשרת אותך.
שזאת תהיה תכלית חיי,
לקום בבוקר ולחשוב על כל המשימות שיש לך ואיך אני מקלה עלייך בהן.
כמו מזכירה כזאת שמודיעה לך על פגישות ועושה בשבילך סידורים ואוספת בשבילך חבילות,
כזאת שעושה לך קניות ומנקה לך את הבית ומחכה לך עם האוכל שאתה הכי אוהב כשאתה חוזר מהעבודה
אבל גם כזאת שאחר כך עושה לך מסאז׳ ואז מוצצת לך את הזין שעות, בזמן שאתה רואה טלוויזיה
שהאצבעות שלי יעשו לך נעים בביצים
שהחזה שלי יהיה המשענת הכי רכה בעולם לראש שלך
ושהפנים שלי יהיו הכרית שאתה יושב עליה
שהפה שלי יהיה המקום שאליו אתה מרוקן את השתן שלך
ושהחורים שלי יחממו אותך בימים שקצת קר
היית רוצה את זה?