היום הלכתי להוציא במשטרה תעודת יושר.
הגעתי עם ציפיות גדולות. קיויתי שיהיה רשום לי בתעודה שאני סאדיסט מסוכן, שאני עבריין צמרת, משהו...
איזה. התרסקתי. היא היתה ריקה לחלוטין, אפילו לא גניבה ממכולת.
אחרי הכל, בפעם האחרונה שהגעתי לתחנת המשטרה למסור עדות לגבי משהו, הקצין הסתכל במחשב, ואמר לי "היי... אתה נוהג בשלילה כבר ארבע שנים!"
פערתי עיניים במבט של "מה באמת?"
באותו רגע ניפחתי את החזה בגאווה. הרגשתי כמו בן למשפחת פשע מכובדת. סוף סוף אחרי שנים רבות שהושמצתי בהם עם תדמית של ילד טוב, סוף סוף ידעתי שהנה, האני האמיתי שלי מתגלה, האנרכיסט ששם זין על חוקי המדינה מראה לכולם מאיפה נוזל מיכל הדלק.
אחרי בירור קצר הסתבר שזו שגיאה במחשב המשטרה, אבל עדיין.
ואם בפלילים עסקינן...
מ. היקרה
לאחר ששני הצדדים דנו בענין, הוחלט בגישור פנימי שלטובת שני הצדדים התיק צריך להיסגר מחוסר ראיות, למרות טובות ההנאה העצומות.
הכרתי הרבה אותיות בחיי. הכרתי את ל. כ. נ. ק. ר. ועוד ועוד...
ואני מצהיר בריש גלי. את עלית על כולנה. את לא סתם מ. את מ. סופית
}{
(ואני מתנצל בפני ט. ל. ח. החמודות)
לפני 14 שנים. 18 ביולי 2010 בשעה 21:35