פותח חלונות, מזמין את אוויר הלילה התל אביבי פנימה לרכבי.
צריך לאדות את טיפות האלכוהול האחרונות ממני לפני הנסיעה אחרי הבילוי במקסים.
אז מה היה לנו? פגישה מחודשת עם המשוגעת המהממת שהיתה מבלה איתי בעבר במועדון. לשמחתי היא עדיין נשארה משוגעת (ומהממת).
בנוסף, היה סיפתח חמים ונעים להיתקלות על טבעית שתקרה בקרוב... האם אני עומד לאבד נשמה נוספת?
כתמיד, ליבי מתחמם מלראות את האנשים היקרים לי.
מכניס את הדיסק. ראמשטיין זו בחירה מצויינת כדי לשמור על מצב עירות בנסיעה אחרי בילוי.
2 בירות לא הספיקו לי הפעם לעשות שטויות (טוב. אלא אם לנסות לנהל שיחת עומק על משמעות החיים עם בחורות שיכורות לא נכנס לקטגוריה הזו).
מקווה שאני לא מפתח סבילות כי האלכוהול יקר מידי.
נוסע ברחוב קפלן. השיר האהוב עלי מתנגן. ואני מצווח בצרפתית וגרמנית יחד איתו:
או נוווווו, ריאה ריאן
או נוווווו, ז'רגרה דוריאן
וניש אי רהאוט פליס טפרולי בלו טדין
פארייייייס
התגעגעתי למקסים. אני מקבל אנרגיות כשאנשים מראים לך שהם שמחים לראות אותך.
ואני ממשיך להרגיש נפלא. לאורך כל הרחוב אנשים מפנים את ראשם ומביטים לעברי בתוך הרכב. אני מניח שזה בגלל שאני מסקרן. מושך מבטים. סקסי.
ואז אני מבחין שהחלונות עדיין פתוחים.
כוס אמק
לפני 14 שנים. 19 בנובמבר 2010 בשעה 17:06
