(פוסט זה נכתב בתגובה ל"שיר" ליקוקי ועילג שכתב מישהו בפורומים לכבוד שולטת, וקיבל מחמאות משולטות שם)
קשה מאוד להעריך אומנות.
אומנות היא דבר שמתחבר בעיקר לרגש ולערכים אישיים. שהם אינם דבר מדיד. דוגמא? אנא הקרא לעצמך בקול רם את השיר הבא, שחובר בידי אמן אלמוני:
"כה יאים הם בני מיעוטייך
לשפלת החיך ינעמו אגני ירכם
אך אויה! עזים הם שוררייך
בחיל יעלוזו עלי שורם
שקיעה והדרה"
בבואנו להעריך יצירה מופלאה זו, עשויים אנו בתחילה להתמוגג מהשימוש במילים הנדירות, המעלות באפינו ניחוחות של שירה יהודית של ימי הביניים, אך עד מהרה נבחין שאין קשר בין המילים לבין עצמן, והינם בבחינת גיבוב של חרטא ארץ-ישראלית מצויה.
אבל מה?
יש מספר אנשים שיגילו בחדווה ויהללו וירוממו את השיר, מכיוון שאוזכרו בו המילים "שקיעה" ו"הדרה", שהינן מילים יפות והן "מזה באופנה 'כשיו ת'יודעת?"
ועל זה נאמר:
Ignorance is art
איך אתה בן התמותה תוכל בכל זאת למצוא מדד אחד להעריך באמצעותו אומנות?
שנים חיפשתי תשובה לשאלה זו, אני לא בדיוק מבקר שירה אני מתוודה.
אך בואו נודה על האמת. ישנן יצירות של פיקאסו שישנה סבירות גבוהה לשכפלן תוך הטלת צואה באופן רנדומלי לא סטטיסטי על בד קנווס שחולץ מביוב.
היו יוצאות צורות דומות מאוד, בצבעים כמעט זהים, ובכל זאת, משום מה אף אחד לא ישלם עליהן מליונים אפילו אחרי שהריח עבר! לא מוזר?
בואו נדבר תאכל'ס חברים. כל פעולה יצירתית שאדם עושה, הינה אומנות מכיוון שיש לה ערך בעיניו.
הדבר היחיד שאני אישית לא מסוגל להעריך, הוא יצירה שנעשתה תוך התיימרות להיות משהו שאתה לא, או להציג שיש לך ידע שאין לך שמץ של מושג בו, רק כדי להרשים את האחר.
ולסיום, שיר מרנין לבב:
עמלך חלב נאקה יחמיץ
שרירי גבותיי נתפסו למראהו
אך גדול אתה, מדהים ואמיץ
רק כי את בנות מגדרי הילל הוא
