נכנסת למיטה ואתה מתוך שינה נצמד אליי וממלמל " כבר בוקר ורק עכשיו את באה לישון ״. אני לא עונה, יודעת בדיוק איפה היתי עד עכשיו ואיזו שיחה חשופה ניהלתי עם אחר. עוד שיחה על צרכים , אינטימיות ,מעברים שנוצרים ואני תוהה ביני לבין עצמי מה הוא הסוד שלך וממה הוא מורכב ,איפה המחשבות שלך מטיילות ואיזה פנטזיות עוברות לך בראש . הרבה שנים לצידך כדי לדעת מה אתה אוהב ואיך , אבל עדיין אני בטוחה שיש מקומות שהם שמורים רק לך.
אני גם יודעת בוודאות שאני יכולה לגעת שם ולגרד את כל מקומות שאתה שומר לעצמך ,אני רק לא מספיק רוצה. לא רוצה לגעת שם,כי מראש מבינה שאנחנו מטיילים במקומות שונים,שונים מדי .ואם אהיה כנה עם עצמי , אני גם פוחדת פחד מוות מה זה יעשה לנו , פוחדת להציף את הכל למעלה ,פוחדת לאבד שליטה ובוחרת אחרת , יש שיגידו שבוחרת בדרך הקלה , אבל הם לא מבינים כלום . הבחירה הזאת היא אחרת , קלה היא וודאי לא.
ונכון שקיימים מקומות שצרכים שלך ושלי היו יכולים להסתכרן ,מקומות ששנינו היינו יכולים לשחות שם כמו דגים, אבל גם אם המקומות האלה קיימים הם תמיד מתפספסים לנו, בורחים לנו - יותר נכון שאתה ואני מבריחים אותם .
*******
אני זוכרת אותך ,גיל 30 ,יום הולדת עגול .יושבים עם זוג חברים מאוד קרוב , אולי הכי קרוב שהיה לנו אי פעם ואני שואלת אותך לידם לגבי מתנה שתרצה ליום הולדת ומאיימת בחיוך שאם לא תחליט יש סיכוי טוב שאני אבזבז יותר מדי כסף,כי לא כל יום חוגגים 30 "
ואז אתה צוחק עם חבר ואומר " את יכולה לפתור את זה בקלות . שתי נשים במיטה ואני מסודר " . אני והיא מצטרפות לצחוקים וזורקות המון משפטים לאוויר ובין לבין נזרק משפט שלך " בלונדינית כבר יש לי , הכי טוב להוסיף שחרחורת בשביל הגיוון"
בלילה במיטה אני שואלת אותך האם התכוונת ברצינות ואתה בלי להסס ,מיד ענית " נראה לך ,הכל בצחוק. את יודעת שא' מוציא ממני את השטותניק שבי"
אני זוכרת שהרגשתי אכזבה מסוימת שלא נתת לזה באמת מקום , שלא הרשת לעצמך ולי כניסה למקומות אינטימיים, לצלול לתוך פנטזיות שלך .
ואולי טוב שעצרת את זה שם ,כי אני זוכרת את עצמי בגיל 24 . היתי בטח נעלבת עד עמקי נשמתי , עושה לך את אחת הסצנות המפורסמות של -איך אני לא מספיקה לך ואיך בכלל יש לך מחשבות הזויות שכאלה .
******
אתה פותח את המחשב ,מפעיל את חיפוש האחרון ואתר כלוב עולה ללא כינוי. שואל אותי האם אני מטיילת באתר כזה ואני אומרת שלא ,אבל כן מספרת שנחשפתי לאתר ומסקרנות היתי שם כמה דקות . אני בטוחה שלא האמנת לי , אבל גם לא המשכת לתחקר .
ושוב הקונפליקט - מצד אחד היתי מתה שתשאל , תחפור, תאפשר לנו להיחשף ומצד שני נשמתי לרווחה שהנחת לי .
*****
עוברים ימים ,ימים רבים -אני מתווכחת איתך על משהו , מסבירה לך שאני תמיד צודקת ובטון האופייני לי אני כמעט מצווה עליך לפעול כמו שאני אומרת ועוד דורשת שתסגור את הנושא .
ואז מתוך כעס ,זרקת משפט " נראה לך שאני עבד שלך שאת מדברת איתו ככה ופוקדת עליו איך להתנהג ?
אני לוקחת כמה רגעים לעכל את מה אמרת ומסתכלת עליך בפליאה -אתה ממשיך ומחדד לי את העניין ״אני לעולם לא אהיה כלבלב שלך שאת מחפשת באתרים ."
לא זוכרת כבר איך הצלחתי לנווט את השיחה למקומות אחרים , אבל הנה עוד רגע שהתפספס ושוב הרגשה חצויה הזאת בין אנחת רווחה לבין אכזבה .
*****
אנחנו שוכבים אחד ליד השניה , אחרי שזיינת אותי מאחור ונתת כמה פליקים הגונים , ואתה אומר לי שטוב לך איתי כשאני רכה , שקטה ,נוחה לך . אני יודעת שאופי הדומיננטי שלך היה מסתדר נהדר עם מישהי שיודעת לעמוד בצד,מאפשרת לך להוביל ,מעריכה את מה שאתה נותן לה ואני גם יודעת שאותה מישהי היתה מקבלת הרבה מאוד בתמורה .
ואז אני כמעט מודה שיש בי את הצד הרך והכנוע , מספרת לך אותי במילים פשוטות ,כמעט מגישה לך את עצמי על המגש ורוצה לקבל איזשהו אישור ,איזה זיק בעיניים שמבין על מה אני מדברת -אבל לא, אתה לא מבין ואומר לי משפט קצת מעליב " די נו אני מכיר אותך ואת פתיל קצר שיש לך , מעשים לחוד ודיבורים לחוד "
*********
