סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

Eve

אני מרשה לכם-לא להכנס

טוב ... בלוג ..
אני לא מאמינה שנכנעתי לטרנד הזה .
משהו בי כל כך מתנגד לכתוב בלוג , לכתוב לעיניי כולם,
לפרוס את עצמי מבלי יכולת לעשות סינון .
ובכל זאת , זה לא יכול להיות כזה רע אם כולם עושים זאת,נכון ?:)
לפני 7 חודשים. 9 באוגוסט 2023 בשעה 9:47

בחדר שהושכר לפי שעות, הסיטואציה כבר די רגילה לשנינו. כל הרעש שבאנו איתו כבר ירד ונשאר באוויר מן שקט נעים כזה.

אתה ערום לחלוטין, על הרצפה,
אני מסתכלת עליך ולא מבינה איך הגענו לסיטואציה הזאת שוב, עשר שנים כמעט אחרי. אני הרי מכורה להתחלות חדשות, לקצב המיילים ולכמות המילים המטורפת, למוח שמפנטז ועוטף את הכל באיזה קסם ובאנרגיה מדהימה.
כשאני בשיא של התחלה ובונה ציפיות באורך של מגדל אייפל, ידעתי שאני חייבת לצוד אותך חזרה אליי. הרגשתי חזק בבטן שאני אצטרך ריבאונד, שאני אצטרך אותך כדי להרגיש מלכה אמיתית. 

ואתה ?
כל כך יפה כשאתה מכיל וסופג את כל מה שאני משתפת ומצחקקת על האחר. מאפשר לי לשחק לך במוח, לספר לך שכל הרעב הזה שבאתי איתו היום, זה בגלל ההוא ולא באמת בגללך.

ואני?
בלי טיפת בושה או רצון לשחק אותה קשה להשגה, מסתערת ומתמסרת לרעב המטורף הזה  שמחפש רק לגעת,להכאיב, לדחוף, לפעור ולחפור.

 

"שבעת?" - אתה שואל

"לא" , אני אומרת בחיוך  ומושכת אותך למקלחת ועוד לפני שפותחת את המים, מתחילה לגעת בך שוב, שולחת את האצבעות לפטמות שלך, מסובבת חזק ואתה מתקפל .
אני יודעת שכואב, אבל זה לא עוצר אותי .יש בי דחף כמעט בלתי נשלט שרוצה שתכאב, תכיל ותתעלה על זה.

אני ממשיכה להתמלא באיזה שכרון כוח שלא מצליח לשבוע ומצמידה אותך לקיר, ספק נושכת, ספק מנשקת את צווארך, שולחת את הידיים לזין שלך, מלטפת, נוגעת בכוח, חופנת את הביצים שלך עם היד השניה.

סוחטת ממך את שאריות הכוח,מעמידה את הגוף שלך באיזה מבחן מטופש, אולי להוציא ממך עוד גמירה, כי לא הספיק לי שגמרת פעמיים.
שומעת ממך גניחות קלות, מתחרמנת ונדלקת שוב ממה שעובר בינינו.

מרידה אותך על הברכיים, מכניסה את ראשך בין הירכיים שלי  ואתה מיד מסתער עם הלשון המרצה שלך לכיוון הכוס.

אני דוחפת ומשחקת עם כף הרגלי בין הירכיים שלך מתחת לזין והביצים תוך כדי שאתה ממשיך ללקק אותי בתאווה וריצוי כאילו זאת הפעם הראשונה היום והכל מתחבר, נעים  ורטוב לי שם, אתה מצליח להוציא ממני גניחות ואני גומרת בהנאה.


מסופקת וכבר לא רוצה שתגמור, מתרחקת ממך ופותחת עליך את המים הכי קרים, אתה מוציא שאגות וזז בתנועות לא רצוניות ואני צוחקת מכל הלב.
אחרי דקה, אולי קצת יותר, אני מרחמת עליך ,מעבירה למים החמים כדי ששנינו נתקלח.

 

כשאנחנו כבר בדרך החוצה אתה מקטר "שתדעי לך שהמים היו קפואים, חותם לך שמחר אני חולה, אולי אפילו בדלקת ריאות"

אני מחייכת ועוד לפני שאני מגיבה, אתה ממשיך " זה לא סתור שאני מוכן שוב ושוב לרקוד מתחת למים הקפואים, רק כדי לשמוע את צחוק שהיה לך " 

 

לפני 5 שנים. 2 בפברואר 2019 בשעה 15:43

באופן מפתיע ודווקא כשאני פצועה, לא משהו רציני, כמה שריטות על הלב אני הופכת להיות בשליטה מלאה, דומיננטית, מדויקת וחדה להפליא. 

מתעוררת בי הביץ' ומה לעשות, גברים אוהבים ביץ'. ככל שאת פחות נגישה, מרוכזת בתחת של עצמך מתייחסים אליך כמאתגרת, מיוחדת, מושכת .
טוב נו ,אוהבים אותנו ביץ' - לא יעזור.
לגברים נשלטים אישה כזאת מתיישבת בול על הפנטזיה וגברים שולטים בטוחים שדווקא אותה הם רוצים לחנך, לאלף ולהפוך לכנועה.

והנה, אתה מריח את מצבי וחוזר בחזרה.

ואני כועסת עליך, חלק ממני רוצה לבעוט בך החוצה, לא לתת לך להתקרב אליי שוב לעולם וחלק אחר, אומנם חלק קטן רוצה לתפוס אותך חזק ולא לשחרר יותר לעולם.
אני יודעת למה אני כועסת, מכעיס אותי שאתה יכול ללכת שוב, יותר נכון לברוח שוב.
כועסת על עצמי שעדיין לא נעצתי את ציפורניי חזק בעורך כדי שלא תוכל לברוח.

אתה חוזר עכשיו, עם סל מלא מחמאות וכוונות, כל פעם מניח מולי עוד כמה ואני אדישה להם, באמת, מה כבר לא כתבו ולא אמרו לי. אין מקוריות, הכל חוזר על עצמו - בעיקר החיזורים.

ועדיין, אני תוהה מה יש בך שבכל פעם מצליח לעלות חיוך על פניי כשאני קוראת את המילים שלך?
מה יש בך שכל פעם מצליח לגרום לי להתמכר לכנות שבך ולעורר בי את הרצון להוריד אותך למטה?

ואני יודעת שאם יש משהו כזה, הוא חבוי מאוד מאוד עמוק ואני ביומרנות האופיינית לי מאמינה שאני אראה את העומק, שאני אדע לגרד את כל הבולשיט שלך ולהגיע לאוצר האמיתי.

מצד שני, לא בא לי לעבוד קשה, הפכתי להיות ציידת עייפה והכי לא מדוייקת בבחירות שלה לאחרונה. 

והנה אתה חוזר עכשיו בחזרה .
ואני מציעה לך לברוח, כי אני יודעת אם רק תשאר מספיק זמן אתה לא תוכל לברוח .
אני אתחיל מהתחלה, מהבסיס לצקת בך דברים.
אלמד אותך לאט לאט, כמו ילד קטן להתמכר אליי, לחשוק בי ולהכיל את השריטות שלי. אכנס לך מתחת לעור (זה לא מספיק מה שכבר נכנסתי)
אתה זוכר את עצמך שם בחדר?
ברור שזה היה רק משחק מקדים.

אז מה - אתה מספיק אמיץ להשאר ?
למה יש לי הרגשה כשתחשף שוב לעוצמה ולכוח אמיתי, אתה תחפש לברוח למקום הבטוח שלך?
למה יש לי הרגשה שאני אקסטרימית מדי בשבילך?

תכלס, אין לי צורך בך.

אולי רק בשביל פנטזיה קטנה שלא הגשמת לי.

חדר... אתה על מדי צהל, חוזר מאיזו פעילות מבצעית חשאית והתחת המהמם שלך - אני כבר אדע מה לעשות עם כל זה.

אתה יכול לברוח שוב, באמת
ואני רוצה שתדע ומניחה כאן מולך
שאם תבחר שוב לברוח
באמת שלא נורא.
יבוא אחר ...עוד אחד ....ועוד אחד .

לפני 5 שנים. 16 בספטמבר 2018 בשעה 11:01

 

כמה זמן אני כאן, באתר של סוטים?  14 שנים ו-145 יום !!!

אבל מי סופר ? :))

ולמרות הכל, המשחק הזה לא מעייף אותי, משעמם כן, אבל לא מעייף. אני משחקת בו כמו אלופה אולימפית, כל פעם משפרת שיאים של עצמי. גולשת ומפלרטטת במקצוענות. מובילה אותם בדיוק למקומות שרוצה. כמה צירופי מילים שתמיד נראים טוב על מסך שחור לבן, קצת מסתורין, קצת קשה להשגה והרבה מאוד "עומק" והנה הוא כבר מרגיש חיבור כזה שלא הרגיש מעולם עם אף אחת, בדגש עם אף אחת .עכשיו מספיקה לי רק הידיעה שהוא שם, מחכה לשווא, גולש על גלי הפנטזיה שיצרתי, שבוי באופוריה מטורפת. ואני כבר מוכנה עם ארסנל שלם של תירוצים למה זה לא יקרה בינינו, אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת . 

ואז, אחת לכמה שנים טובות, זה בא עליי הפוך על הפוך. מופיע לו עלם חמודות, שהוא  בדיוק כמוני ולפעמים יותר גרוע והופך אותי לשחקנית הכי גרועה שיש. ואני נאבקת, לא נכנעת ומשתמשת בכל האסטרטגיות המשחק שלמדתי וכלום לא עוזר. ואז אני מבינה שנתפסתי, מספרת לו ברכות שחיבור כזה מזמן לא היה לי.

והנה רק משפט כזה היה חסר לו, כדי לחייך בשביעות רצון ולומר לעצמו, עכשיו הכל קלי קלות, כבר לא צריך לרדוף אחריה, פשוט תהיה קשוח ואל תשכח להיות קצת מניאק כי הן אוהבות את זה.

והכי עצוב, שאני יודעת את כל זה, ועדיין לא משחררת. משכירה לו חדר בתוך הלב,  וגם אם מזמן הוא לא ביקר בו, עדיין לא ממהרת לפנות לאחר, ומתרפקת על זכרונות עבר והתקפי חרמנות. 

 

שוב חוזרת לשחק, בידיעה שיקח עוד כמה שנים ...

ואני לא מתלוננת, כי המשחק הזה לעולם לא מעייף אותי. 

לפני 7 שנים. 12 באפריל 2016 בשעה 9:13

01/04/16

אנחנו יושבים ברכב , בחניון . מדברים  כשאנשים ברקע עוברים , יוצאים או נכנסים לרכבם.

אני מספרת לו משהו ופתאום הוא קוטע אותי בחיוך ״ תראי את הקוקסינל הזה, ערס עם טי שרט ורודה ". 
אני - ״מה יש לך ? הוא מהמם ואין כמו טי שירט ורודה על גוף הורס בצבע מוקה ״ אם היית שחום , גם אתה יכולת ללבוש חולצה כזאת, אבל לגנים פולניים זה באמת לא מתאים"  

הוא – "את מבינה שבשביל שאלבש חולצה וורודה צריכים קודם להרוג אותי ,נכון?"

לא עניתי ,רק חייכתי .

****************

06/4/16

יום לפני שאנחנו נפגשים , לא התעצלתי וקפצתי לקניון . נורא רציתי לפנק אותו באיזו חולצה יפה , וורודה  .

מאחר שאני יודעת שהוא לובש מכופתר לעבודה , מצאתי את החולצה המתאימה באחת הרשתות המפרסמות . ביקשתי שיעטפו לי ממש יפה, כי מגיע לו.

כשהוא פתח את האריזה וראה את הצבע הוא פרץ בצחוק.

"בחיי שאת לא נורמלית ״ מלמל והמשיך לחייך ולצחוק ,כי נדמה לו שאני מתבדחת איתו ושאני לא מתכוונת ברצינות לזה שמחר הוא ילבש את החולצה ויצלם את עצמו כשהוא נמצא במשרדו.

הוא- "את באמת לא נורמלית . עזבי שאני שונא את צבע , עזבי שבעבודה יחשבו שהתחפשתי כי אני לא לובש צבעים , איך בבית אני מתרץ את זה שקניתי חולצה וורודה, שכל הארון שלי בגווני כחול , אפור , שחור ?

אני- "תגיד שהמוכרת שכנעה אותך ,ממש התלבשה עליך כמו עלוקה ובסוף קנית. "

הוא - " זה לא יקרה עם החולצה , פשוט לא יקרה"

"לא , אז לא" - עניתי מאוכזבת. לא הסתרתי ממנו את הפרצוף המאוכזב שלי."

 

**********************

10/4/16

הוא מפעיל את מצלמת הסקייפ , אני מאשרת . יושב בחולצה וורודה במשרד ומחייך .

גם אני מחייכת , חיוך כזה דבילי , מרוצה  ואז הוא אומר ״ אני לא יכול להרשות לעצמי לא לרצות אותך" 

אני ממשיכה לחייך וזורקת משפט "שבאמת צבע וורוד זה לא צבע שלך " 

 ******

אחרי כמה דקות , חיברתי כל מיני קצוות והבנתי שלא באמת הוא לבש את החולצה ומחליטה להתקשר.

אני- ״ נכון שלא לבשת את החולצה ? ״ 

הוא- ״ ברור שלבשתי , ראית במו עינייך .

אני- ״ נו , באמת . לקחת אותה איתך , החלפת במשרד , הראת לי ומיד החלפת "

הוא- ״ עלית עליי ,כמו תמיד"

אני- ״ אתה יודע , אני אפילו לא כועסת  "

הוא- ״ באמת? "

אני- ״ באמת . גם לא מאוכזבת  "

הוא- אפילו לא קצת ? "

אני- ״ אפילו לא קצת . זה פשוט כבר לא נוגע בי"

הוא- "אז אני לגמרי בצרות . אם זה המצב -סימן שזה הסוף "

אני- ״ תמיד ידעתי שאתה בחור פיקח"

******

לפני 8 שנים. 2 ביולי 2015 בשעה 14:57

כן , אני יודעת...

אתה קצת כועס עליי ,הרבה כועס עליי ולמרות שאני יודעת מה הסיבה אני משחקת אותה לא מבינה, לא מבינה מה יש לך לכעוס ולהיעלב ממני .

ולא רק שאני יודעת ומבינה את הסיבה , אני גם בשנייה יכולה להעלים את הכעס שלך, לפייס אותך, להגיד כמה מילים נכונות כדי שיעלימו לגמרי את התחושות שאתה מרגיש , אבל אני לא עושה זאת . להפך הוא הנכון , אני מחזקת את כעס ועלבון שלך עם ההתנהגות שלי, מוסיפה עוד חומרים כדי שיהיה לך בסיס חזק על מה לכעוס וזה ממש לא קשה ,מספיקות רק כמה מילים מדויקות כדי לשרוט לך באגו.


טוב נו, אני אספר לך בסוד ...

אני קצת נהנית מהמצב כשאתה מרגיש פגוע ונעלב ממני .לדמיין אותך מתחפר בעלבונות וכעסים ,מתבצר בשתיקתך, מספר לעצמך שיותר בחיים לא תאפשר לבת זונה אגואיסטית כמוני לגעת בך ,מאוד מחרמן אותי .

ותדע לך ככל שהכעס שלך נמשך יותר זמן , למשל כמה ימים -זה רק מעצים לי את תחושת הנאה .

באמת, באמת...ככל שאתה נצמד לאגו , ככה אני מתעוררת אליך .

ואני ממש מחכה ל״הזדמנויות כאלה ״ ,זה טורף את הקלפים מחדש ואין לי בעיה למתוח את הגבולות במקומות האלה, כי אני יודעת שברגע שרק ארצה שתפסיק לכעוס אני אשגר כמה ליטופים ואתה מיד תשכח על מה נעלבת . בעצם לא תשכח ,תשים בצד לפעם הבא כשאני ארצה להבעיר את זה שוב ..

מה שהכי מצחיק אותי זה שאתה לא מבין שגם בכעסים ועלבונות שלך אני שולטת . אתה חושב שזה לגמרי בשליטתך ומפספס לחלוטין שגם את הכעס שלך תכננתי ובדיוק בגלל זה אני גם לא מתרגשת ממנו ...בעצם כן,קצת מרגש אותי שהצלחתי שוב לנווט אותך למקומות שבא לי ...

והנה, אני אספר לך עוד בסוד ,

אני גם מתכננת לפייס אותך מתישהו .אני מאוד אוהבת להתפייס ...אני לא יודעת להסביר , אבל יש משהו בהתפייסות בדסמית שהיא ממכרת ,אחרי כעסים ועלבונות היא ממקמת כל אחד במקום הנכון לו ומתרחש משהו נכון , מעורר ומעיף .... סוג של דבק משובח שמחבר ליותר חזק ויותר עוצמתי .

ואתה נהדר בהתפייסות בדיוק כמו שאתה נהדר בכעסים. איכשהו איתך זה מושלם בשני המקרים .... בשני הקצוות אתה בועט ואמיתי .

 

תמשיך לכעוס עוד,רק עוד קצת }{

 

 

לפני 8 שנים. 21 במאי 2015 בשעה 15:59

 

נכנסת למיטה ואתה מתוך שינה נצמד אליי וממלמל " כבר בוקר ורק עכשיו את באה לישון ״. אני לא עונה, יודעת בדיוק איפה היתי עד עכשיו ואיזו שיחה חשופה ניהלתי עם אחר. עוד שיחה על צרכים , אינטימיות ,מעברים שנוצרים ואני תוהה ביני לבין עצמי מה הוא הסוד שלך וממה הוא מורכב ,איפה המחשבות שלך מטיילות ואיזה פנטזיות עוברות לך בראש . הרבה שנים לצידך כדי לדעת מה אתה אוהב ואיך , אבל עדיין אני בטוחה שיש מקומות שהם שמורים רק לך.

אני גם יודעת בוודאות שאני יכולה לגעת שם ולגרד את כל מקומות שאתה שומר לעצמך ,אני רק לא מספיק רוצה. לא רוצה לגעת שם,כי מראש מבינה שאנחנו מטיילים במקומות שונים,שונים מדי .ואם אהיה כנה עם עצמי , אני גם פוחדת פחד מוות מה זה יעשה לנו , פוחדת להציף את הכל למעלה ,פוחדת לאבד שליטה ובוחרת אחרת , יש שיגידו שבוחרת בדרך הקלה , אבל הם לא מבינים כלום . הבחירה הזאת היא אחרת , קלה היא וודאי לא. 

ונכון שקיימים מקומות שצרכים שלך ושלי היו יכולים להסתכרן ,מקומות ששנינו היינו יכולים לשחות שם כמו דגים, אבל גם אם המקומות האלה קיימים הם תמיד מתפספסים לנו, בורחים לנו - יותר נכון שאתה ואני מבריחים אותם .

 

*******
אני זוכרת אותך ,גיל 30 ,יום הולדת עגול .יושבים עם זוג חברים מאוד קרוב , אולי הכי קרוב שהיה לנו אי פעם ואני שואלת אותך לידם לגבי מתנה שתרצה ליום הולדת ומאיימת בחיוך שאם לא תחליט יש סיכוי טוב שאני אבזבז יותר מדי כסף,כי לא כל יום חוגגים 30 "

ואז אתה צוחק עם חבר ואומר " את יכולה לפתור את זה בקלות . שתי נשים במיטה ואני מסודר " . אני והיא מצטרפות לצחוקים וזורקות המון משפטים לאוויר ובין לבין נזרק משפט שלך " בלונדינית כבר יש לי , הכי טוב להוסיף שחרחורת בשביל הגיוון"

בלילה במיטה אני שואלת אותך האם התכוונת ברצינות ואתה בלי להסס ,מיד ענית " נראה לך ,הכל בצחוק. את יודעת שא' מוציא ממני את השטותניק שבי"

אני זוכרת שהרגשתי אכזבה מסוימת שלא נתת לזה באמת מקום , שלא הרשת לעצמך ולי כניסה למקומות אינטימיים, לצלול לתוך פנטזיות שלך .

ואולי טוב שעצרת את זה שם ,כי אני זוכרת את עצמי בגיל 24 . היתי בטח נעלבת עד עמקי נשמתי , עושה לך את אחת הסצנות המפורסמות של -איך אני לא מספיקה לך ואיך בכלל יש לך מחשבות הזויות שכאלה .

 

******
אתה פותח את המחשב ,מפעיל את חיפוש האחרון ואתר כלוב עולה ללא כינוי. שואל אותי האם אני מטיילת באתר כזה ואני אומרת שלא ,אבל כן מספרת שנחשפתי לאתר ומסקרנות היתי שם כמה דקות . אני בטוחה שלא האמנת לי , אבל גם לא המשכת לתחקר .

ושוב הקונפליקט - מצד אחד היתי מתה שתשאל , תחפור, תאפשר לנו להיחשף ומצד שני נשמתי לרווחה שהנחת לי .

 

*****
עוברים ימים ,ימים רבים -אני מתווכחת איתך על משהו , מסבירה לך שאני תמיד צודקת ובטון האופייני לי אני כמעט מצווה עליך לפעול כמו שאני אומרת ועוד דורשת שתסגור את הנושא .

ואז מתוך כעס ,זרקת משפט " נראה לך שאני עבד שלך שאת מדברת איתו ככה ופוקדת עליו איך להתנהג ?

אני לוקחת כמה רגעים לעכל את מה אמרת ומסתכלת עליך בפליאה -אתה ממשיך ומחדד לי את העניין ״אני לעולם לא אהיה כלבלב שלך שאת מחפשת באתרים ."

לא זוכרת כבר איך הצלחתי לנווט את השיחה למקומות אחרים , אבל הנה עוד רגע שהתפספס ושוב הרגשה חצויה הזאת בין אנחת רווחה לבין אכזבה .

 

*****
אנחנו שוכבים אחד ליד השניה , אחרי שזיינת אותי מאחור ונתת כמה פליקים הגונים , ואתה אומר לי שטוב לך איתי כשאני רכה , שקטה ,נוחה לך . אני יודעת שאופי הדומיננטי שלך היה מסתדר נהדר עם מישהי שיודעת לעמוד בצד,מאפשרת לך להוביל ,מעריכה את מה שאתה נותן לה ואני גם יודעת שאותה מישהי היתה מקבלת הרבה מאוד בתמורה .

ואז אני כמעט מודה שיש בי את הצד הרך והכנוע , מספרת לך אותי במילים פשוטות ,כמעט מגישה לך את עצמי על המגש ורוצה לקבל איזשהו אישור ,איזה זיק בעיניים שמבין על מה אני מדברת -אבל לא, אתה לא מבין ואומר לי משפט קצת מעליב " די נו אני מכיר אותך ואת פתיל קצר שיש לך , מעשים לחוד ודיבורים לחוד "

*********

 

 

 

לפני 8 שנים. 17 באפריל 2015 בשעה 5:40

 

טוב שהחודש הוא חודש חגים ואפשר למצוא אותך קצת בארץ .כותבת לך מייל ברור שרוצה לראות אותך, שתמצא את הזמן ושעתיים יספקו אותי. אני לא צריכה לעשות יותר מזה כדי שזה אכן התבצע .איתך באמת לא צריך לספק הסברים ותשובות לשאלות כמו ״ למה עכשיו ? מה קרה ? הרי לפני חודש לא רצית , ועכשיו מה השתנה ?״ וזה הכי נכון לי עכשיו .

 

שני דברים אני מאוד אוהבת אצלך והם מאוד דומיננטיים כשאתה נמצא איתי בחדר- הריח שלך ... כשאני מציינת שהריח שלך מטריף ,אתה מיד נותן קרדיט לבושם רושאס (ואני יודעת שזה לא רק בושם ,אלא שילוב שלו עם ריח גופך עושה את זה למטריף ) ... והתנועות גוף שלך שהן מאוד גבריות על גבול האגרסיביות שכל פעם מחדש רק המחשבה על להכניע אותן מחרמנת אותי בטירוף .

 

****************
מתוך הרגל , כשאתה כבר לבוש ואני עוד בתהליכי התארגנות ,אתה מרתיח מים ומכין לי קפה חזק .
אנחנו יושבים לקפה ואתה אומר לי שהיום אתה מרגיש שרגשית אני לא היתי איתך , שהרגשת אותי בעיקר טכנית ועניינית . אני עונה לך שאתה צודק ומספרת לך שאני עצובה , מאוד עצובה . מספרת שחוויתי משהו חזק ונמוך , ושבין הצלעות הכי כואב לי ,כי אפשרתי כניסה חלקה מבלי לשים מאבטח רוסי לכל מקרה .
אומרת לך שאתה כאן רק בגלל שאני רוצה למחוק מהזיכרון את החוויה הקודמת , לעשות לה דיליט .
ואתה ,כהרגלך לא נעלב , לוקח את כל מה שאני מספרת על עצמי, נותן להם מלא זוויות אחרות ומוצא אותי מלכה וגם על דרך לא שוכח להצחיק כשאתה אומר שהיית מת להחטיף להוא שגרם לי להזיל דמעות וכשאני ממש צוחקת אתה מזכיר לי באיזו שכונה גדלת וכמה מכות הלכת פעם .

כן ,אני זוכרת שסיפרת לי בפרטי פרטים על השכונה שגדלת בה ,ששכונה זו הצמיחה עבריינים לא קטנים ואני מסתכלת על חנון שיושב מולי , עם חולצה מכופרת יקרה ומבינה שאתה לגמרי סיפור סינדרלה .

בין רגע אני מעבירה את השיחה אליך ואתה לא נותן לי להתפזר ומחזיר אותי שוב לספר לך מה אני מרגישה . ואני זורמת עם זה ,כי בא לי להקיא את הכל , לנקות ממני את הכל , לנעול באיזו קופסה ולזרוק לים .
אתה מבין שלמרות מה שחוויתי ,כאבתי ,נפגעתי,נהניתי עדיין יש בי רעב עצום , רעב תמידי לעוד ושאני לא שבעה אף פעם ?- ספק שואלת ספק מצהירה .
מסבירה לך שאני מרגישה שבתוכי , לצידי , מעליי ,מתחתיי יש מלא דרכים, יותר מדי דרכים ואני יודעת שהלכתי בכל דרך ,לא היתה דרך שלא קרצה לי ואני מיד לא הסתערתי עליה , אבל יחד עם זאת אף פעם לא מיציתי אף דרך, לא הלכתי עד הסוף בשום דרך.אני שונאת את הרעב הזה שלעולם לא ידע שובע ושרוצה ללכת שוב בכל הדרכים ,לנסות ולחוות שוב ושוב גם במחיר של להפגע, בתקווה שהפעם אמצה עד הסוף איזשהי דרך .
אתה מקשיב ואני ממשיכה למנות את כל חלקים שבי , מגוונים וסותרים אחד את השני,מנסה להסביר כמה לאחרונה קשה לי איתם.
אז אתה בצחוק כדי לשבור את הרצינות אומר לי ״ טוב נו , את קצת לא שפויה ״
אני עונה לך שאני מאוד שפויה ואולי זה נשמע סקסי להיות לא שפויה , אבל אני הכי שפויה שיש .
אני מתווכחת איתך דקות ארוכות עם מלא דוגמאות ואתה לא משתכנע עד שאני מספרת לך שילדים ובית שומרים עליי, נותנים לי עוגן ומחזיקים אותי הכי שפויה שיש .
אתה מתגרה בי ושואל מה היתי עושה אם הבית והילדים לא היו שומרים עליי ואני מחייכת ועונה.
״הייתי נועלת אותך באיזה מרתף חשוך בכלוב עם קערית מים ולחם יבש, בחיי שזה מה שהיתי עושה .היתי מגיעה אליך,רק כדי לספק את צרכיי וחוזרת לשגרה האפורה והיומיומית שלי .
אולי מידי פעם היתי לוקחת אותך לאיזה סוף שבוע ,עם לבוש מהודר, אוכל משובח ואז מחזירה שוב לכלוב רק כדי לחדד לך את ההבדלים .
אתה מבין מה היתי עושה לך אם באמת היתי קצת לא שפויה ?

ואתה מחייך את החיוך הכי יפה שלך והמבט שלך משתנה בשניה כשאתה אומר "אמרתי לך שאת לא שפויה , ואת לא מאמינה לי . כדי שזה יקרה אני היתי צריך להיות לא שפוי "

ואתה חושב שאתה שפוי , נכון ? - שואלת מחויכת ועונה בעצמי .
״אם להתייצב לרגליי כל פעם שאני מסמנת לך עם אצבע זה נקרא שפוי , אז אתה בהחלט הכי שפוי שיש״

}{

לפני 9 שנים. 23 במרץ 2015 בשעה 9:20

הוא: אז מה ,את קוראת לי "השלישי" ?

אני: אהה

הוא: איזה מעליב זה להיקרא ה"שלישי"

אני: זה מה שיש 😄 .אני הולכת לכתוב על חוויה שלי ושלך בבית קפה.

הוא: אני באמת לא נהניתי שם,די סבלתי אפילו.

אני: הכי חשוב שאני נהניתי :)

הוא: ברור, הכי חשוב :)

 

**********************************

הזדמן לנו לאכול צהריים ביחד . משהו שבדרך כלל מאוד קשה לסנכרן בין סדר יום שלך לבין סדר יום שלי והמרחק כמובן . 

 

בית קפה בקניון רמת אביב , אתה מחכה לי .

אני באיחור של עשר דקות לא מתוכנן .  

אס אם אס ממך-״את מגיעה ? אני רעב מת ״ 

משהו ב״רעב מת״ הדליק את הסדיסטיות שבי- כרגיל אני איהנה , אתה תסבול . 

 

הגעתי ,חיוכים ,מחמאות , מרפרפים בתפריט . 

״אני רוצה שתזמין לי סלמון עם פירה בטטה וקולה. בשבילך אל תזמין כלום ,כי רק אני אוכלת ואל תשכח לשאול את המלצרית למה הסלמון עולה 90 ש״ח .תגיד לה שזה ממש יקר ״ 

ראיתי על הפנים שלך שרצית לברוח משם . אתה הרי רגיל להתנהג בג'נטלמניות,להזמין את הרוב התפריט, להראות כמה אתה נהנתן , לחייך למלצרית בהבעה כזאת שתפנק אותך וכך גם היא תתפנק מהטיפ .כאן אני לוקחת ממך את כל הגבריות והלארג'יות שאתה כל כך אוהב להתחבא מאחוריה . 

והנה באו מלא תירוצים שלך ואף תירוץ לא באמת שכנע אותי. הסתכלתי עליך במבט מאוד ברור, מבט שאתה מכיר ויודע שצריך לציית ולא רק לציית אלא במדויק .

המלצרית מגיעה . 

״תרצו להזמין ?״ שאלה 

״לגברת קולה וסלמון עם פירה בטטה ולמה זה עולה כל כך יקר ? "- אתה אומר למלצרית מבלי להרים את עינייך אליה .  

״אדוני, אילו המחירים ואני מבטיחה שלא תתאכזבו מהטעם ״-אמרה המלצרית. 

אתה יושב מולי ומקטר,חושף את הצד הפולני הארד קור שיש בך.

ואני ?- אני יושבת מולך משועשעת .

זה קצת מעצבן אותך שאתה לא מצליח להעביר לי את אי נוחות שאתה מרגיש . עוד יותר מעצבן אותך ששום מניפולציה שאתה עושה כדי לגרום לי לוותר על מאבקי כוחות כאן , אלא לשמור לחדר מיטות לא באמת עובדת עליי . 

ברור שאני יכולה לשבת מולך ולפתוח במונולוג שלם ששליטה לא מתחילה בזמן כזה ואחר, היא תמיד בינינו באוויר ובאינטראקציה ,מתחילה מתי שאני רוצה , נמשכת כמה זמן שאני רוצה וגם מסתיימת מתי שאני אחליט ,אבל אני בוחרת להשאיר את זה למיילים ולהמשיך לחייך ולהשתעשע . 

כשהמלצרית מגיעה , היא מניחה את הצלחת עם סלמון מולי ומולך צלחת ריקה עם סכום . 

״את יכולה לקחת את צלחת והסכום , הוא לא אוכל ״  אמרתי למלצרית בחיוך .  

ושוב באים הקיטורים שאתה רוצה לקבור את עצמך מתחת לשולחן ושבחיים שלך לא תדרוך בבית קפה הזה, בכלל תשכח שקניון הזה קיים וכשאתה רואה שזה לא עוזר אז אתה מוסיף שזאת השעה היחידה שיש לך היום לאכול, כי אחר כך אתה תהיה במרתון פגישות . 

איכשהו גם זה לא עובד עליי ולא מצליח לגעת בצד הדואג והאימהי שבי. להפך הוא הנכון ,מצחיק אותי לראות בך את הצדדים כשלא נוח לך , מצחיק אותי לראות אותך מבויש . 

לאט לאט השתחררת ומהר מאוד גלשנו לשיחות על כל מיני דברים תוך כדי שרק אני אוכלת . 

כשסיימתי כרבע מנה התחלתי בכוונה לקפל את חתיכות סלומון בתור פירה עם רוטב וקצת יקרות שהיו . 

״את אוכלת מצחיק.זה נראה כמו דייסה כתומה דביקה ולא מעוררת תאבון״ -אמרת לי תוך כדי שיחה . 

״מה אכפת לך,מאמי ?טעים לי ככה ״ - אמרתי 

״בתאבון מאמי ״ – אמרת בחיוך ציני 

ממשיכים בשיחה ואני בנונשלנטיות מעבירה את הצלחת עם ״דייסה״ מולך , שמה את הסכום שלי ואומרת לך "שבעתי, תסיים אתה ״ 

יכולתי להישבע שבשלב זה רצית להרוג אותי ,אבל איכשהו בשם מערכת היחסים שבה אני מובילה אתה נכנע ואוכל בחוסר שביעות רצון . 

״רעב מת עאלק, אתה אוכל כמו ציפור״- אומרת וצוחקת . 

אתה ממשיך לאכול בקטנה ולקטר.אני נהנית מהבעות הפנים שלך, נהנית מהקיטורים, נהנית שקשה ולא טבעי לך שום דבר ממה שקורה . 

ואז בשם השיתוף אתה מספר לי שאתה לא נהנה מזה,שזה לא מעמיד לך ובכלל זאת הייתה אמורה להיות ארוחה ונילית וכיפית . 

כאן שוב אני יכולה לפתוח במונולוג ולהסביר לך שאני נהנית , לי זה מעמיד ובכלל הארוחה הזאת אמורה להיות מה שאני רוצה,אבל אני בוחרת להקשיב , להראות לך שזה לא נוגע בי ופשוט צוחקת לך בפנים . 

מבקשים חשבון . 

אני מוציאה כסף ומשלמת על הארוחה . אתה לא אוהב את זה , אתה אוהב לפנק , והנה גם את המקום הזה אני לוקחת לך.לא ברור לך למה אני עושה את זה, אבל זה עוד חלק שפוגע בגבריות שלך . 

מלצרית ניגשת לקחת את הכסף ושואלת ״ נהניתם ? 

"אני כן ,הוא פחות ״ עניתי בחיוך. 

 

כששנינו קמים מהשולחן , אני מסמנת לך לבוא איתי לשירותים ואני מרגישה שאתה כל כך לא במוד הנכון גם בגלל שאתה רעב וגם בגלל המבוכה,אבל אותי זה רק מדרבן .

נכנסים לתא של נכים . 

אני נשענת על הכיור ומצווה עליך להתפשט . 

אתה מתפשט בחוסר רצון מוחלט , קצת מרגיש לי שאני אונסת אותך ואתה מציית רק כדי שזה יגמר מהר . 

"תתחיל לאונן מולי" - ציוויתי עליך   

ושוב הקיטורים-"אני לא יכול ככה,את קרה מדי,אני לא בזה בכלל ואני חייב לחזור למשרד".

ואז אני נגשת וסוטרת לך כמה וכמה פעמים , מאפסת אותך לחלוטין . 

"ששש, אף מילה עוד ,

תעמוד מול אסלה , ראש לתוך האסלה ותאונן בשקט מופתי "-אומרת בטון כעוס.

אתה נעמד מעל אסלה ומאונן שם בצורה כל כך מכאנית , גברית , משפשף על מנת לגמור .

אתה מבקש לגמור ואני לא מרשה לך ומורה לך להוריד את היד מהזין.

מצווה עליך להתלבש , לשטוף פנים ,לחזור למשרד ולהמשיך לנהל את כל העולם .אתה מציית , כמעט ולא מסתכל עליי ,קצת כועס.

שנינו נפרדים כשאני מדביקה לך נשיקה על השפתיים הכעוסות שלך.

**********

לא יודעת להסביר כמה עונג אני שואפת מלנשק ברכות את השפתיים שלך כשאתה כועס. משהו בתבוסה שלך גורמת לי הנאה צרופה . 

לפעמים איתך, נדמה לי שיש רגעים שמתחתי את הגבול יותר מדי , נגעתי איפה שאסור, אבל כל פעם אני מתבדה מחדש ,כי דווקא ממקומות האלה אתה נצמד אליי יותר מתמיד , נצמד אליי מלמטה בדיוק כמו שאני אוהבת. 

}{

 

לפני 9 שנים. 3 במרץ 2015 בשעה 12:25

מהתחלה ,הכנות שלי מאוד קסמה לך.אהבת איך אני בכנות הלא מתפשרת פורסת בפנייך את הצרכים שלי ואת הרצונות שלי. מסבירה לך בכנות מה אני זקוקה ממך , כמה ולמה .  

לא פעם אמרת שמשהו בכנות הזאת , ביכולת שלי לא ליפות דברים , לא לשים אותם במעטפת יפה ונוצצת גרם לך לרצות אותי יותר ויותר .

היום, קשה לך עם הכנות הזאת . הכנות הזאת לפעמים מתנגשת חזיתית ברצונות והצרכים שלך.

 

*********

בחדר , עייפים ,מסופקים( ליתר דיוק אני מסופקת ,אתה עוד נעול בכלובון ) שוכבים אחד ליד השני ואני מציינת שאתה טוב היום ואני די מרוצה .

איכשהו חשבת לעלות על הגל הזה של מחמאות ובדרך מניפולטיבית ועקיפה לסחוט ממני עוד מחמאות, אם אפשר גם טקס קטן עם גביע ,כי אתה מרגיש שמגיע לך .

"מה זה עוזר לי ?יבוא גבר אחר , חתיך ומתמסר ואת תזרקי אותי לכל הרוחות ." ספק שאלת ספק הצהרת .

עניתי לך שכן . ברור שכן , זה בדיוק מה שאני אעשה.

ואני ממשיכה לחפור שם ולספר שאני מאוד אשמח לשתף אותך ולספר לך דברים עליו, בעיקר לספר לך במה הוא טוב יותר ממך . אני לא עוצרת וממשיכה לספר לך שאני לא יודעת כמה זמן אתה עוד תוכל לספק את צרכיי , אולי שבוע ,אולי יותר. מחדדת לך את עניין שמקום שלך הוא לא מובן מאליו ואת המקום שלך יתפוס אחר כשרק יבוא לי ובהכל אני מאשימה את הצרכים שלי , אומרת שככה הם הצרכים שלי .

אני יודעת שאתה לא רוצה את הכנות הזאת, היא כבר לא מדליקה אותך  כי אתה נהיה חסר בטחון , נהיה אבוד כזה ,מדמה את הכנות שלי לסכין שדוקרת רק במקום הלא נכון .

ואז ,מתוך התחושות האלה , מתעוררת בך הציניות . אוחח אני מתה על  הציניות שלך . כשאתה נהיה ציני אני מבינה שנגעתי בך , נגעתי באיזה עצב חשוף . אני כבר יודעת לזהות במדויק מתי אתה פונה לציניות מולי , כגלגל הצלה , מנסה להחזיר לעצמך קצת מהכבוד האבוד.

"צרכים של זונה יש לך "- אמרת בציניות כדי לדקור אותי.

ואני ממשיכה בדיוק באותו קו ועונה לך משועשעת " נכון ,וכמה נמוך ירדת בשביל לספק את הזונה הזאת ?

ואז אתה מוותר על השיח הזה, לא ממשיך , אומר לי שחבל ששאלת . מבין טוב מאוד שאם תמשיך אני לא אשאר חייבת ועוד בסוף יצא כך שאתה תיענש ואז תצטרך להתחנן ועוד לבקש סליחה- וכל זה בגלל הכנות שכל כך קסמה לך בהתחלה וכל כך כואבת עכשיו .

אני קמה , לוקחת את המפתח של כלובון וזורקת לפינה מאוד רחוקה בחדר . מורה לך לזחול לשם , ראש לקיר , לפתוח את הנעילה ,לאונן ולגמור . בזמן שאתה ממלא את הוראות , אני אומרת לך שחבל , חבל מאוד שדיברת אליי כך אחרת היתי נותנת לך לאונן לי על הרגל ולגמור . 

 

אני אוהבת את השיחות האלה , באות משם מקום , חושפות עוד צדדים ולא תמיד מחמיאים  ,גם שלי .

 

לפני 9 שנים. 28 בפברואר 2015 בשעה 19:04

*********

שנינו באוטו , אחרי שלוש שעות מטורפות ביחד, קצת שיכורים מהאדרנלין.  

״אני חייב מסטיק, יש טעמים שאי אפשר להפתר מהם״ - אמרת.

חייכתי ושאלתי האם אתה מתכוון לזרע שלך . ענית לי שכן ושהיום הבנת סופית שזה לא עובר לך בגרון . 

"לא נורא , בסוף מתרגלים להכל "- אמרתי . 

"אני לא יודע מה משפיל יותר , ללקק זרע של עצמי או להקיא את הנשמה בשירותים כשאת צוחקת עליי " 

תוך כדי נהיגה , אתה מחפש ברכב ומוצא מסטיק אחד אחרון . 

״אני רוצה גם מסטיק ״- אמרתי. 

״חצי חצי ?״ -שאלת. 

״לא ,אני רוצה שלם״- אמרתי בחיוך. 

בלי לחשוב פעמיים קילפת את העטיפה והגשת לי לפה . 

נוסעים נסיעה של עשר דקות , מדברים על שטויות , צוחקים על שטויות .

דקה לפני שנפרדים ואני יוצאת מהרכב , הוצאתי את המסטיק מהפה והגשתי לך . 

״רצית מסטיק , נכון ?״ - שאלתי .

פתחת את הפה ושמתי את המסטיק על הלשונך.

״ אין עליך ,איך את יודעת ליצור אינטימיות מכלום ״- ציינת כשאתה לועס את המסטיק ומחייך את החיוך הדבילי והמהמם שלך יחד. 

 *********