כמה זמן אני כאן, באתר של סוטים? 14 שנים ו-145 יום !!!
אבל מי סופר ? :))
ולמרות הכל, המשחק הזה לא מעייף אותי, משעמם כן, אבל לא מעייף. אני משחקת בו כמו אלופה אולימפית, כל פעם משפרת שיאים של עצמי. גולשת ומפלרטטת במקצוענות. מובילה אותם בדיוק למקומות שרוצה. כמה צירופי מילים שתמיד נראים טוב על מסך שחור לבן, קצת מסתורין, קצת קשה להשגה והרבה מאוד "עומק" והנה הוא כבר מרגיש חיבור כזה שלא הרגיש מעולם עם אף אחת, בדגש עם אף אחת .עכשיו מספיקה לי רק הידיעה שהוא שם, מחכה לשווא, גולש על גלי הפנטזיה שיצרתי, שבוי באופוריה מטורפת. ואני כבר מוכנה עם ארסנל שלם של תירוצים למה זה לא יקרה בינינו, אולי בזמן אחר, אולי במציאות אחרת .
ואז, אחת לכמה שנים טובות, זה בא עליי הפוך על הפוך. מופיע לו עלם חמודות, שהוא בדיוק כמוני ולפעמים יותר גרוע והופך אותי לשחקנית הכי גרועה שיש. ואני נאבקת, לא נכנעת ומשתמשת בכל האסטרטגיות המשחק שלמדתי וכלום לא עוזר. ואז אני מבינה שנתפסתי, מספרת לו ברכות שחיבור כזה מזמן לא היה לי.
והנה רק משפט כזה היה חסר לו, כדי לחייך בשביעות רצון ולומר לעצמו, עכשיו הכל קלי קלות, כבר לא צריך לרדוף אחריה, פשוט תהיה קשוח ואל תשכח להיות קצת מניאק כי הן אוהבות את זה.
והכי עצוב, שאני יודעת את כל זה, ועדיין לא משחררת. משכירה לו חדר בתוך הלב, וגם אם מזמן הוא לא ביקר בו, עדיין לא ממהרת לפנות לאחר, ומתרפקת על זכרונות עבר והתקפי חרמנות.
שוב חוזרת לשחק, בידיעה שיקח עוד כמה שנים ...
ואני לא מתלוננת, כי המשחק הזה לעולם לא מעייף אותי.
