מסתכלת בטיוטות שלי ורואה משהו שכתבתי מלפני חודשיים בערך. החלטתי לפרסם.
--------------------------------------------------------------------
בא לי לאהוב.
בא לי לרצות.
בא לי להתגעגע.
בא לי להתחרמן.
בא לי להנות.
בא לי מישהו שירגש אותי, יעניין אותי.
אני יודעת שאני בררנית, זה ברור לי.
אבל אני לא נהנית מזה.
הלוואי ויכולתי להימשך יותר בקלות.
הלוואי ואינטיליגנציה לא הייתה כל כך חשובה לי והייתי אומרת שהעובדה שהוא מקסים מספיקה.
הלוואי והייתי נמשכת יותר בקלות לגברים, אפילו שהם נראים טוב זה לא מספיק.
הלוואי שלא הייתי שטחית ואומרת "הוא לא מספיק טוב בשבילי".
אני רואה כמויות של גברים באפליקציות ואני נשבעת שאני שונאת אותם מהתמונה הראשונה. אבל זה בלתי נשלט.
ועד שאני אומרת "הוא חמוד" אני מבינה שהוא לא כתב על עצמו כלום או כתב משהו מפגר.
נקסט.
פוסט פריקה.
ג'סי, רוני או ליידי.
