לא הייתי כאן הרבה זמן. האמת שחבל לי בעיקר כי מצאתי במה לשפוך עלייה על כל הטלטלות שעוברות דרכי.
אני רוצה להשמיש את הבלוג שלי, עבורי. לתת לעצמי לפרוק אל עצמי או אל מי שקורא... כך אכיר אותי טוב יותר, כך עלולים להבין אותי אחרים טוב יותר.
מתוך המקום המעורבל והסקרן שבי צצה לה פנטזיה מינית.
זה מצחיק כי דווקא בתקופה בה אני מנסה להימנע מלצפות בפורנו הסרט נע שבראשי מעלה לי סצנות מפורטות מסרטים כחולים שמעולם לא צפיתי בהם.
אני אוהבת את נסתרות הנשמה, נסתרות המחשבה, נסתרות הריגוש.
אני אוהבת לשבת מול הפסיכולוגית שלי פעם בשבוע ולאתגר אותה במה שמאתגר אותי. אם יצאתי עם תשובות כנראה שלא אתגרתי מספיק. ואם יצאתי עם שאלות כנראה שהשארתי דלת לא נעולה במוחי. נדיר שמישהו מכמות המטפלים שאני נפגשת איתם זוכה לשמוע על החלק במוח שלי שמרגיש עוררות מינית. אם ישמעו אאלץ להתמודד עם מספר אתגרים במקביל. יותר קל לי להגיד שכמו גאות המיניות בה והולכת, לא נשארת להרבה זמן אבל תמיד משאירה איתה שרידים על החוף. כמו כל גאות לפעמים יש בה ברכה, לפעמים השאירה בלגן לא מבוקר, לפעמים גם וגם.
כל זאת הקדמה לקשר שנוצר בשוגג, שבהתחלה חשבתי שאין לו מקום בריא בראשי, אך ככל שאתגרתי את עצמי הבנתי שהוא עלול בטעות להיות אידיאלי עבורי.
אני אוהבת להיות מטופלת. אני מריצה סרט פורנו מחושב ומדוקדק בראשי. בוא אני יושבת בחדר הטיפולים, ספה מול ספת המטפל. כששואל אותי למה הגעתי אליו, ובמה הייתי רוצה שנטפל אני חוששת לענות, מסבירה לו שזאת פעם ראשונה שאני מציגה את הבעיה בפני מטפל גבר ולא אישה, ושאני לא בטוחה אם מכאן תגיע הברכה או הקללה, אבל שיתכונן לשיחה רגישה .. כבר הוא כותב משהו במחברת שלו, נראה מוכן לכל תרחיש.
ואני רק תוהה איך ידע לטפל ועד כמה יבהל.
עלולה לפרט יותר בהמשך, עלולה גם לא. לבנתיים נתתי אפרטיף מעצמי. הולכת לפנק את עצמי בכוס וויסקי כי אני מטופלת כל כך טובה של עצמי.
