לפני 3 שנים. 25 באפריל 2021 בשעה 12:33
לפעמים היא באה לבקר אותי, הבדידות המעצבנת הזו. מזכירה לי שהיא תמיד שם לידי, בדרך כלל בצד, מסתכלת על החיים שלי, מהנהנת באישור כשהיא רואה שאני לא זקוקה לה, שאני במקום טוב.
ולפעמים, היא מתגעגעת אליי, היא רוצה אותי קרוב אליה, היא צריכה אותי לידה, אז היא באה, בלי הזמנה ובלי התראה מראש. פשוט נוחתת.
תמיד הפסימיות משתלטת עליי כשהבדידות מגיעה, אני לא מצליחה לייצר שום מחשבה חיובית בראש שלי , ואני שוקעת לתוך תחושה כזו שזה לעולם לא יעבור.
היום אני חברה של הבדידות.מחר אני אתן לה ללכת.
