אורגזמה

שני בני-עשרה על החוף, רובצים על מגבת משותפת. עיניהם בוהקות מבין משקפי השמש, ניצוצות אש הנעורים. שוכבים זה מול זו, שקועים לכאורה בשיחת חולין הוא מתקרב, היא מחייכת, כף רגלה נוגעת ברישול ברגלו. ידו מסיתה שיער מפניה, מעבירה ליטוף סורר על שד לבנבן, צובטת פיטמה מעוררת תחת בגד הים. מתיקות שכזו, של צמד-חמד רועים בין חול וגלים. זוג שכזה ביום קיץ, אחד מיני רבים. אך אם תתקרבו אל השניים תוכלו לשמוע דברים השמורים רק להם, סיפורי חיים וסודות מתוקים, רגעי קסם יפים נוצצים. איך נגעה בו והניעה תנועה, איך שמע לה וחש ברוחה. איך פתחה לו צוהר אל שאונה, איך ביחד יצרו הוויה. עולם אינטימי שלו ושלה. נערה ונער יפים וזורחים, על מגבת בחוף נפש בנפש כורכים. השלם שיוצרים גדול מסך חלקיו  -  כמה נפלא להיות מאוהב 🤍

פתאום היא שם. מקום קטן כמעט ריק מאדם. יכולתי להסתובב וללכת. אבל לא, כמעט והלכתי אבל לא. נפשי סערה מנתצת, נפשי הפגועה. זו היא שמייסרת מלחמה וחגים ובדידות ועוגמה. וצעקתי עליה את כאבי וגירשתי אותה מהמקום. רודפת אחריה בקולי קולות, מניסה את נוכחותה. כמעט ונטרפת עליי דעתי מפרפרת פרפורי גסיסה. היא בחיי כל חיי, בשר מבשרי מיום הולדתי ועד יום מותי. ישנה ואיננה, חסרה. והכאב הסתחרר לו עם התובנה, והרגש השסוע קבל תשובה. היא כאן, מיוסרת ואוהבת ופגומה. מחבקת גם ללא תגובה. רואה בי רצויה. ואני רואה אותה, תוך ברקים ושטפונות ללא מסכה. בחן בחסד וברחמים מודה. מהדהדת שורפת כמהה. תוהה איך לספק את המילוי של הכמהון הגדול הזה, לאחות את השבר הנורא

בירה קרה,  מגנום מריר

תשאיר על הגדר ותלך

זוזזזזז

שיחה לתוך הלילה מרחיקה את שנתי. העייפות מפנה את מקומה לדברים בעלמא, רוקמת ומתרוממת מעלה והלאה. הגות, פילוסופיה ומחשבה, רוח של קודש, קריצה שובבה. משמעות נוצרת מתגלגלת - אדרבא. יש מאין יש ויש טיפה מובילה לזרימה מהדהדת שאלה אומרת תשובה. קסם שניצת במשפט ובמילה נספג ומוביל לעוד תהודה. מסובבת ומסובב ספירלה פתוחה, מאונן לי באינטלקטואל כאורגזמה מופלאה

אחרי שנרדמתי אחר הצהריים וקמתי לפנות בוקר, לקחתי את הכלבה וכוס קפה מפנק ויצאנו לראות את הזריחה. במקום הכי יפה ליד הבית, עם נוף פתוח לשדות. רוח דרומית קרירה של בוקר, והעולם מתעורר בעצלתיים. הרבה זמן לא הייתי ערה בשעה הזו. כבר שכחתי את היופי של ראשית היום. אין כאן אף אחד, רק אני עם עצמי. אני והשקט אני והיופי, בוקר של טוב בוקר של אור לי

אורגזמות, יותר מדויק. מגיעה לשיאים עם עצמי עם ובלי צעצועיי, גם ובלי מגע מוחשי. זה שלי, זה אישי. לימדתי את עצמי הקשבה. לגוף, לנפש ולתודעה. תהליך ארוך ומפרה ומשובח, שלם מענג ומסובך. יש לי סטנדרט, אומרת מפורשות. מגיעה לשיאים עוצמתיים מפה ואצבעות. תאכל אותי מכף רגל ועד ראש, השתחרר כדי שאני אוכל לשתחרר, לגנוח לרעוד. אורגזמה מגבר עוצמתית פי כמה, אורגזמה מגבר מחייבת אותך להיות קשוב, להתחבר לעצמך, להיות פתוח בראשך ונפשך. אורגזמה מגבר היא שיא הפורקן. אורגזמה מגבר, כרצוני, כמובן. מגיעה כשאתה משתוקק ומוכן, הלב חפץ והאגו מאוחסן. אורגזמה, או אורגזמות יותר מדויק  עוד ועוד רוצה יכולה. עוד ועוד אותך  מובילה,  כרטיס  כניסה לעולמי המופלא

אל תנשק את ידי אם לא הגשתיה

אל תקרא לי גברתי בלי בקשתי

אל תבטיח לי - תוכיח

תהיה חיובי

תהיה לבבי

תהיה אמיתי

תהיה תקשורתי

אני אוהבת לזהות משמעויות דקות. ניואנסים קטנים, סימנים הנסתרים מן העין. יום הולדתי בפתח. יום של חג וחשבון נפש, מהם הישגיי ולאן פניי מועדות. השנה, מתוך בחירה מודעת מסתכלת על הדברים משני הכיוונים. מתחילת דרכי עד הלום, ומן ההווה להתחלה. מהיום אל העתיד וחזרה. מזמנת לעצמי תהיות פילוסופיות על טוב ומהות ובחירה. סולידית לכאורה אך מלאת תשוקה, נהנתנית הוללת אך בוררת בקפידה. אשת ברזל ואישה עייפה, גחל מתלהטת לאש ושריפה. תנאים נאותים והגיון מוביל, שליטה עד פורקן שאינו מגביל. הגיל בלי התרגיל, עם הבשלות והתבונה. מרימה לעצמי יומולדת צנועה. מי מפתיע? מי בא?

צריכה עיסוי. מחזיקה הרבה על כתפיי הלאות. רוצה עיסוי מעניק וקשוב שופע נתינה. כמהה לפרוק להתמסר לתת לגוף לדבר להתמלא ולהתעצם ,לשחרר 

נשב חבוקות מול השקיעה אחרי עוד יום שעבר. נדבר בנחת על המחר. נדבר על רצונות ושאיפות מציאות וחלומות. שיחה מלאת תקווה ואהבה, כנות וקירבה בריאה וטובה. האוויר הקריר של סוף היום יטעין את הנשמה. נוכל לנשום, אהובה. את תדעי ואני אדע ששתינו נושמות ברווחה. נקום בעצלתיים, ננקה מעצמנו את האבק שדבק. נתחבט מה נאכל לארוחת ערב קלילה, נריב אם נשמע בלוז או מטאל או את שירי הארץ הטובה. נצחק, יפתי, על גדולות ושטויות. נעקוץ זו את זו בחיבה בלי דמעות. כי הסוף נשמתי יהיה מופלא, לא רק בטוח, יהיה גם שפוי, מבטיחה.