שישי מרינה מקסימילאן בתאטרון הצפון
מקסימום בירה. תרגע
שישי מרינה מקסימילאן בתאטרון הצפון
מקסימום בירה. תרגע
נפרדנו כך, היטב היטב חרה לי
הערפל בינינו כחומה
זאת הטיפה שעל ידי נותרה לי
טיפת סגריר ודאי היא, לא דמעה.
לדור הזה הבכי הוא כלימה
הוא לא יבכה על אהבה גוססת
ביום הדין ובלילות החסד
אדיש וגא הוא לא יוריד דמעה.
נפרדנו כך: הרחוב המה המה
דחפני איזה הלך
ומנגד הערפל תלוי כהינומה.
מאין בליבי חדווה חוגגת,
אולי בכל זאת זו הייתה דמעה
לאה גולדברג
כי חזרנו חטופינו, לכבוד תורתנו, על פיזוז גברברנו במלואו תפארתם, בהודיה לאהבתנו - עם ישראל חי 🇮🇱
מושיענו אדוננו, משיח בן דוד בן ימינו -
אם אכן תושלם העסקה ונראה במהרה את החטופים אחינו, יחזרו בשלום הגיבורים חיילנו וגם חיילותינו, יפורק החמאס מנשקו וימח שמם של אויבנו
אמצוץ ואבלע אחדר ואחדור בכל חור, אהיה שפחתך הנצעת מעתה ועד עולם
רק שיחזרו כולם
אולי זה הגיל או הביוץ או אני לא יודעת מה. כבר יומיים מסתובבת עם שלולית. תחתונים מלאי עסיס וניחוח משכר. מחדירה אצבע ומוציאה אותה לבנבנה לכל אורכה. מתבוננת, מרחרחת ומוצצת את הנקטר בתאווה. מלקקת ביסודיות גם מתחת לציפורן מעבירה את הטעם בכל חלל הפה כאילו היה בציר משובח, טעימה לי כל כך
מתעלסת עם המילים, מתדיינת עם הרבים. משעטנזת יצר וטומאה עם הטוהר והקדושה. מקור השראה לכתיבה ולזימה. האישה היחידה בה הייתי שולטת ביד רמה. נוחי על משכבך יונה
תָּבוֹא אֵלַי
אַל תִּתֵּן לִי לַעֲשׂוֹת כְּלוּם
אַתָּה תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
כָּל דָּבָר תַּעֲשֶׂה בִּשְׁבִילִי
כָּל דָּבָר שָׁרַק אַתְחִיל לַעֲשׂוֹת
תַּעֲשֶׂה אַתָּה בִּמְקוֹמִי
אֲנִי אַנִּיחַ תְּפִלִּין
אֶתְפַּלֵּל
הַנָּח אַתָּה גַּם אֶת הַתְּפִלִּין עֲבוּרִי
כְּרֹךְ אוֹתָם עַל יָדַי
שַׂחֵק אוֹתָם בִּי
הַעֲבֵר אוֹתָם מַעֲדַנּוֹת עַל גּוּפִי
חַכֵּךְ אוֹתָם בִּי הֵיטֵב
בְּכָל מָקוֹם גָּרֵה אוֹתִי
עַלֵּף אוֹתִי בַּתְּחוּשׁוֹת
הַעֲבֵר אוֹתָם עַל הַדַּגְדְּגָן שֶׁלִּי
קְשֹׁר בָּהֶם אֶת מָתְנַי
כְּדֵי שֶׁאֶגְמֹר מַהֵר
שַׂחֵק אוֹתָם בִּי
קְשֹׁר אֶת יָדַי וְרַגְלַי
עֲשֵׂה בִּי מַעֲשִׂים
לַמְרוֹת רְצוֹנִי
הֲפֹךְ אוֹתִי עַל בִּטְנִי
וְשִׂים אֶת הַתְּפִלִּין בְּפִי רֶסֶן מוֹשְׁכוֹת
רְכַב עָלַי אֲנִי סוּסָה
מְשֹׁךְ אֶת רֹאשִׁי לְאָחוֹר
עַד שֶׁאֶצְוַח מִכְּאֵב
וְאַתָּה מְעֻנָּג
אַחַר כָּךְ אֲנִי אַעֲבִיר אוֹתָם עַל גּוּפְךָ
בְּכַוָּנָה שֶׁאֵינָהּ מְסֻתֶּרֶת בַּפָּנִים
הוֹ עַד מַה תִּהְיֶינָה אַכְזָרִיּוֹת פָּנַי
אַעֲבִיר אוֹתָם לְאַט עַל גּוּפְךָ
לְאַט לְאַט לְאַט
סְבִיב צַוָּארְךָ אַעֲבִיר אוֹתָם
אֲסוֹבֵב אוֹתָם כַּמָּה פְּעָמִים סְבִיב צַוָּארְךָ, מִצַּד אֶחָד
וּמֵהַצַּד הַשֵּׁנִי אֶקְשֹׁר אוֹתָם לְמַשֶּׁהוּ יַצִּיב
בִּמְיֻחָד כָּבֵד מְאוֹד אוּלַי מִסְתּוֹבֵב
אֶמְשֹׁךְ וְאֶמְשֹׁךְ
עַד שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ
עַד שֶׁאֶחְנֹק אוֹתְךָ
לְגַמְרֵי בַּתְּפִלִּין
הַמִּתְמַשְּׁכִים לְאֹרֶךְ הַבָּמָה
וּבֵין הַקָּהָל הַמֻּכֶּה תַּדְהֵמָה.
תפילין, יונה וולך
תהא שנת פורקן וזימה 🍎🐍
לא באה לחנך מתלבטים. סוערת טורפת זה הצורך שלי מפנים. זו המיניות שלי, כמו ציירת יוצרת תמונה. זו אני מבטאת את עולמי מהותי, ואתה הקנבס, התמונה.
שיחה אינטליגנטית הכרחית, עניין באדם שהנך. חייבת לחבב אותך, להסתקרן ממך מעבר לתשוקה. בגבולות שלי, עיוני, זה הסף הנדרש. תיאום ציפיות רצונות וסטיות, גבר שוקק ונרגש.
אם הייתי גבר, היה מובן מאליו. יצר החיים מבעבע רך וממלא וטורף. מודה לאל שעשתני בצלמה, מודה לעצמי על מי שאני בתוך המסע הסוחף.
לוהטת ורעבה, קשובה ומטיבה, דעתנית מא'-ת'. מסופקת רגשית אך רעבה לעוד טרף עסיסי משובח
מגרה חריפה טעימה
כמוני