לפני שנתיים. 3 באוקטובר 2022 בשעה 19:40
אם וכאשר נדבר
נפתח את כל הפצעים. נדבר את הכאב, הרצונות, המהווים. נדבר עבר, והווה ועתיד. נקשיב, נצחק, נבכה, ונשתוק, שתיקה ששווה יותר מ-1000 מילים.
אם וכאשר נחליט שנפגשים
נרגיש את הלב פועם על 2000. נספור את השעות והדקות. אני אחכה לאשמורת ראשונה ושניה ושלישית עד לבוקר המיוחל, ואתה תספור את הדקות עד מאית השניה, כמו שרק אתה יודע.
אם וכאשר נפגש
נצמד זו לזה כמו מגנט. אריח אותך ואנשום אותך ואגע בך עד כלות, ואתה תתרגש ותרעד ותענג ותתענג ולא תדע שובע. נסתכל זו לזה בעיניים, נתפלש בדמעותינו ונשבע שמעתה והלאה אני לך ואתה לי.
ואחרי שנתעלס ונתנשק ונחקור זה את זו כמו לא ידענו מעולם, נשכב חבוקים ומיוזעים, נאמר תודה וסליחה ומילות נחמה, יידע גופי, תדע נשמתי שאתה איתי, כי אתה שלך.
