עוד ימים ספורים נלך לבחור בפעם המי יודעת כמה. איש איש ודעותיו, אישה אישה והשקפותיה. הבחירות השנה, מיותרות ומאוסות ככל שיהיו, מפעילות אותי אישית, רגשית, מעשית. מרגיש לי ומרגש אותי כמו יום הולדת/ ראש השנה/ טקס סיום.
וזו בחירתי הראשונה. בחרתי לחתום תקופה, לסיימה. בחירה מודעת ומהדהדת, עם הרבה סימני קריאה. בחרתי את ספטמבר כנקודת המוצא בה בחרתי לעלות על הקרוסלה. במחשבה קהה, באופטימיות זהירה הסתחררתי והסתחררתי עד כדי בחילה. יכולתי להמשיך ולהסחף אל הלא נודע, אבל בחרתי ואומרת - עד כאן. נקודה.
בחירה שניה - החזרתי את השליטה לחיי ועודני מחזירה. מרגישה כמו דג שחזר אל הים מהאקווריום. לומדת מחדש את זרמי המים, אבל שוחה! מהדהד בי המשפט - שליטה לא לוקחים, שליטה מקבלים. גם כאן אני בוחרת: אקבל את המצב הנתון ובתוכו אפעל. הרי הכל כתוב והרשות נתונה.
הבחירה השלישית - רשות. אני רשאית (גם רשעית), אני מרשה. בוחרת לראות בתוך מגוון האפשרויות את הנכונה. מרגישה ששחררתי את עצמי מ- סד בלתי נראה. אני זו שמחליטה, במעשה ובתודעה. שולטת גם באובדן השליטה. כמו שמפתיעה את עצמי ומצחיקה את עצמי, עצמאית לעצמי. העצמה נשית העצמה אישית. גאה.
עונה לעצמי ולתוהים על השאלה: לא, אני לא שולטת, בטח לא עריצה. אני בוחרת את דרכיי, וזו בהחלט מעלה מועילה.