לפני שנה. 11 באוגוסט 2023 בשעה 7:19
ניקיתי אנרגיה, דייקתי כוונה, נשמתי-נושמת לאט בבטחה. מחייכת משוחררת הקראמה היא חברה. והנה הוא בא. מאיר וזוהר בין דפים אפורים, אינטיליגנטי מנומס כמו שסובייטים יודעים. זהיר, מחושב ממתק טעים. ואני הציידת לא ממהרת, מניחה על השולחן קלף ועוד קלף חושפת טפח לא מעבר. קשובה אליו ולא ליצר. הוא מוכן מסוקרן מופתע. אני זו אני, רואה, חדה. יש לי זמן, לא ממהרת. אורגזמה אחרת. מה יילד המחר? שאלה נפלאה. שמחה בהווה, מרוגשת בציפייה.