בין צהריים לבין ערביים, בין חול לשבת המלכה. עם בירה קרה לפי לבקשתי, ונשנוש קל לא אנושי, מתייצב כמו שעון במקום לא נכון, מצפה לבואי בשקיקה. מדבר, קצת חופר, מתרגש מתעקש, ואני בוחנת אותך. מביט בי רעב עיניים שפתיים, מתקרב מתרחק מבעבע בשקט, גבר מחונך שאתה. עם חרדת ביצוע משתין מולי, וכן אני מתגרה. מגע ראשון מתחיל ביניקה. אשכים טעימים גניחה וכאב. ברוך הבא לעולמי. נוגעת בך לא מאפשרת לך מתמסרת צוואר וכתף. פושטת חולצה ונצמדת אליך. מרגישה גוף לגוף נשימה רוך וקושי נפתחת אליי אליך לאט. לא ממהרת, מרגישה מתעצמת, בוחן אותי מרשימה. הבירה יורדת לשתן ארוך, מתרוקנת. נקה אותי פוקדת. מתנפל מלקק מריח יונק, עוד תכיר אותי, איך ומה, עוד תלמד מה אוהבת איך רוצה. תוריד חולצה תפרוס לי כשמיכה התענג על הרגע הרגע, הטעם. תאונן לי בראש אח"כ בגוף ככה אני מרגישה. נועלת אותך עם רגליי, כה קרוב, שולף לשון להרגיש אותי אבל אני לא מאפשרת. מפסקת שפתיים חושפת דגדגן . מרגישה את נשימותיך. לא עיוני, כמו משה והארץ המובטחת, תראה ולא תגיע. מתחנן מבקש במילים וגוף. רוצה לגעת ולא יכול. עם מכנסיים מופשלים, נשית יחפה נוגעת בי מולך. וכשמחליטה, רגל על רגל נחה על בטנך החשופה. טעם של עוד יש לי, יודעת שאתה מיוחם. תתנהג בהתאם אומרת, תזכה לעונג הבא. היום כבר מחשיך הערב יורד, אם רק הייתי יכולה, הייתי טורפת מתפתלת מכוונת אותך כרצוני אבל השעון מחייב והבית קורא לי , סינדרלה יפה שאני
לפני 6 חודשים. 18 במאי 2024 בשעה 11:44