אורגזמה

חשבתי שיגמר היום. יקחו יבדקו ויאללה. הרופא הסתכל, חיכה שאתלבש והסביר - במצב בנוכחי צריכה פעולה כירורגית בהרדמה כדי לבצע את הביופסיה, הסביר את התהליך ואיחל בהצלחה. אמרתי תודה ושלום והמשכתי את היום, הילדה חולה בבית והילד סתם מעצבן. הרגשתי שאני בסדר, גם כך הדברים לא בידיי, מה שצריך אעשה. אבל אחה"צ צעקתי על הילדה ונבחתי על הילד והרגשתי שאני כבר לא בשליטה. יצאתי עם הכלבה לטיול ארוך לנשום ולהירגע, אבל עדיין מועקה. מזל שיש שיגרה. חברה קרובה יודעת, וגם חברי הכלוביים, אבל מעבר לא רואה תכלית לשתף, הלוואי ואין במה

^{וְתֵן בָּנוּ כֹּחַ וּבְרִיאוּת וִיכֹלֶת מַסְפִּיק, וְחֹזֶק וְאֹמֵץ בְּאֵבָרֵינוּ וְגִידֵינוּ וְגוּפֵנוּ, לַעֲמֹד עַל הַמִּשְׁמָר}