2 מערכות יחסים משמעותיות היו לי מהכלוב. שתיהן אוהבות, מלמדות ומעצימות שהותירו חותמן בנשמתי
הראשון היחיד והמיוחד שולט. שולט על. פנה אליי בסקרנות, המיס אותי בנכונות. נפגשנו בצומת דרכים משמעותי כל אחד במסעו, כל אחד ומטענו. היה החבר הטוב ביותר, אהבה סוערת וסוחפת. היה ועודנו קרוב לליבי מאז ועד עולם. הייתי סוטה ויצרית, ובעיקר חומלת. למדתי את עצמי מה רוצה ומה דורשת, ועל מה ממש לא מתפשרת. פקחתי את עיניו אל עומקו, גבריותו ומאוויי נשמתו. עצבתי את בדסמיותי איתי עם עצמי, אך כבר לא איתו.
האהבה הנוספת היתה אחרת. החזירה אותי לימי הנעורים, אהבה מתוקה ברמ"ח איברים. ריגש אותי, הפעיל אותי, טיפח את שליטתי המפוארת. היה לי כל מה שאפשר לבקש. אומנם אליטיסט מפונפן אך מתמסר, מעצים ומרומם. שותף פסיבי לכל מעליליי, מפרגן ומקנא. מנטור לעולם הגדול נער שעשועים, תלמיד חכמים בין 4 הכתלים. ראיתי אותו חשוף ושקוף כי איפשר. בשל ובוגר ומודע ורעב להיות עוד יותר. בטומאה ובקודש, בעליונים ובתחתונים נכסף לראותני בתפארת עוזי. ידיד נפשי, מחמד ליבי נאלם. וחסר הוא לי