דוֹהָה

היא נעמדה מולו

השמלה על כל כפתוריה פשוטה לרגליה 

הוא מביט בה

בילדונת התמימה והזונה שלפניו 

נוגע בה

רואה אותה מתכווצת למגעו העדין 

מחייך 

מוציא את המתנה שלו עבורה 

פניה זורחות מאושר 

היא מבקשת אישור לפתוח אותה 

הוא מהנהן ומגחך

היא קורעת את העטיפות 

צווחת למראה בובת הארנבת הקטנה 

קופצת אליו באושר ובצחוק ילדותי 

"תודה אדוני!"

הוא נותן לה להישאר באושר הילדותי הזה עוד כמה שניות 

ואז אומר לה לרדת למקומה 

היא מתיישבת על ברכיה בדיוק במקום שבו פשטה את שמלתה

יושבת מולו עירומה בגוף ובנפש

הוא רואה אותה

את כולה 

היא מחייכת ומבקשת אותו בתוכה

הוא מביט בה בחיוך ואומר

"פה גדול קטנטונת שלי"