דוֹהָה

אני לא מרגישה שיש לעולם הבדסמ עוד מה להציע לי 

אני כבר כ"כ רגישה לכל הקלישאות 

כ"כ עייפה מלשמוע את כל האמירות המאוסות 

כולם שריטות על אותו תקליט שמושמע שוב ושוב 

לא מאמינה שמישהו יגיע וימלא לי את הצורך 

אני לא מדברת על צורך שטחי כמו סקס או הצלפות 

אני מדברת על הצורך העמוק שזה משרת 

ועל הצרכים העמוקים יותר

ואני לא מאמינה יותר 

בכנות?

לא חושבת שמישהו כזה קיים