סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוֹהָה

לפני שנתיים. 14 ביוני 2022 בשעה 17:42

אני חושבת ששנים נאבקתי כדי שלא יעזבו אותי

לא משנה מה היה המחיר 

כמובן שבבדסמ זה התעצם 

במקום לקבל בטחון קיבלתי עונשים שכללו הגבלת תקשורת, ריחוק ואיומים על עזיבה

בעיניי זה מהעונשים החמורים ביותר 

זו ממש התעללות 

בטח במישהי שכ"כ מפחדת מזה 

עם הזמן הגעתי למסקנה שכולם יעזבו אותי 

אז נהייתי אדישה 

אם פעם הייתי נלחמת ונאבקת ושולחת הודעות ועושה הכל כדי שלא יעזבו

היום ברגע שאני מרגישה ולו סימן קל שבקלים להתרחקות, אני נסוגה 

אני פשוט לא נאבקת יותר 

אני יודעת שיעזבו 

זו פשוט שאלה של מתי 

זה לא נובע מחוסר אכפתיות או חוסר מוכנות להילחם על קשר 

אני פשוט יודעת שזה לא ישנה כלום 

אני לא מספיק שווה כדי שיישארו 

אני מביאה איתי יותר מידי משקעים

יותר מידי טראומות 

אז ברגע שמראים לי התרחקות קלה, אני מתכווצת ומתרחקת בחזרה 

עוד מנגנון הגנה 

Chimaera - אני לא בטוח שההגדרה של שווי זה מה שאת חושבת שזה המשמעות שלה
לפני שנתיים
זאב פטיש{סאדיסט} - נאמנות ושייכות זה חרב פיפיות, שני הצדדים צריכים להיות שווים במעורבות...

למה אני שורט את הצד השני, אם לא בשביל שהיא תראה לי שלא עוזבת אותי...
לפני שנתיים
Cafe​(שולט) - האם יכול להיות שהצד השני מפרש את ההתרחקות שלך כאיבוד ענין ומתקפל? אי הבנה שמקורה בזה שהיית מאד רגישה לסימן שמעולם לא באמת היה.?
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י