זה הדברים הקטנים
להכין לכם קפה בדיוק כמו שאתם אוהבים
לשבת על הרצפה ביניכם
לשתות מים שאתם מגישים לי באמצע הסשן
לשמוע אתכם אומרים לי לנשום כשהכאב מרגיש בלתי אפשרי
לדעת שאתם דואגים גם כשאתם מכאיבים ולא מוותרים
הסשן מתחיל
ואז מגיעה השאלה על גבולות
ואני לא כ"כ יודעת מה לענות
אבל פתאום שאלתם על קיין וכיסוי עיניים, ידעתם שזה בגבולות שלי
אבל הפעם עניתי שאפשר
הרגשתי שאני מוכנה לזה איתכם
אמרת לי שזה כמו shock therapy הקשר איתכם, וכ"כ צדקת
אתם מעמידים אותי מול הקשיים הכי גדולים שלי, מול הטראומות שלי צעד אחרי צעד
בעדינות אין סוף אבל בעקביות וקשיחות
ואני נמסה לתוך הסשן
אתם לא מוותרים
פתאום מגיע משהו חדש
אטבים
ואתה שואל אותי מה באנו לחגוג
אז אני מונה את 4 הדברים
אתה סופר עד 4
ותולש את כולם בבת אחת
וזה כאב נקי ונעים וחדש ומשחרר
והיא כבר הגיעה במצברוח של להכאיב
פאקינג הל כמה שזה כאב
עוד הצלפה מהפלוגר ועוד אחת ועוד אחת
ואני מתקפלת וצורחת וזה לא משנה
היא כמו שדה מצליפה ומצליפה
קשוחה ולא מוותרת
וכמה שזה מחרמן
ואז מגיע הרגע הזה
הרגליים שלי מפושקות בכוח
נקשרות למשהו שמרגיש כמו מוט
אני פעורה לרווחה ובאמת לא יכולה לזוז
את יושבת לי על החזה ומונעת ממני לזוז
ואתה מצליף בי בלי הפסקה
ואיהההההה זה כה כואב בירכיים הפנימיות
אבל אני כ"כ אוהבת את חוסר האונים והכאב
יש קטע כזה
תמיד כשאתם שואלים אותי צבע אני עונה ירוק, מהר, בלי להסס
משהו הפעם היה שונה
הייתי אחרי שבוע עם המון כאבים
והאינטנסיביות הביאה אותי לקצה
עניתי צהוב
בלי להאמין בכלל
שאלתם מה צהוב
ועניתי שהכאב
אבל אף פעם לא עצרתי כאב
וקצת הכעסתי את עצמי
אבל אתם עוצרים
נושמים איתי
אומרים לי שזה בסדר גמור
שאתם גאים בי
אתה לוקח את הסטיספייר ומראה לי שזה שאמרתי צהוב לא אומר שמגיע לי עונש ושעוצרים את הסשן, אתה מעניק לי פרס, מזיז את התחתונים האהובים עליי הצידה ומצמיד את הצעצוע אליי
אני מתפתלת מעונג, ממבוכה וחוסר אונים
ואז לאט לאט נרגעים
משחררים אותי
אני מרגישה שמסיימים
ואז אני מבקשת עוד
הטוסיק שלי בודד ואני זקוקה לעוד כאב
אז אתם קושרים לי את הידיים כמו בכתונת משוגעים, הדוק הדוק כמו שאני אוהבת
ומושיבים אותי על כורסה עם תחת מורם
גם הרגליים נקשרות ואני באמת לא יכולה לזוז יותר
אתם שואלים אם אפשר קיין
ואני מסכימה
תוהה אם זה יטרגר
והנה מגיע הכאב החד הזה
ואין לאן לברוח
וזה ממשיך
ואני צורחת
ואז עוד אחד
ועוד אחד
ועוד
ואז אתה עובר לפלוגר
ולא מרחם
ואת שואלת איזה צבע
אני לא מצליחה לענות
ושוב
ואני לוחשת אדום
בפעם הראשונה בחיים
אתם לא שומעים
מתעקשים שאחזור על עצמי
ואני לוחשת בקול רם יותר
אדום
ואין שום דרמות מצדכם
להפך
אתם אומרים שהכל בסדר, רגועים, מבהירים שאתם כאן איתי, אתם רק משחררים אותי בעדינות מהחבלים
ואני בוכה
כי עצרתם
כי העזתי להגיד לא
כי בעבר הלא שלי לא היה נחשב
וכאן
אמרתי אדום
והסשן נגמר ברוגע ובהכלה אין סופית
ואתם מכסים אותי
ומחבקים
ואני בוכה
הנפש שלי בוכה
משהו בה מחלים ואתם עוטפים ולא מפסיקים להגיד שאתם פה איתי
ואני מרגישה בטוחה
יורדת לרצפה ואתם מחזיקים אותי ואומרים לי כמה אתם גאים בי שאמרתי אדום
שידעתם שהקיין עלול לטרגר אותי
שאתם גאים בי
זה בדברים הקטנים
המים שאתם מביאים לי
הטישו שאתם מושיטים לי
השמיכה שאתם מניחים עליי
החיבוקים
המים החמים למקלחת שדאגתם שיהיו לי
זה שנשארתם איתי עד שנרדמתי
דואגים שאהיה מכוסה ועטופה עם כרית רכה
זה הדברים הקטנים
תודה
*הושמדה*
