הן חשובות, הן מעצבות את מי שאנחנו ומלמדות אותנו מה נכון.
החוויה המינית הראשונה שלי עיצבה אותי כזונה, מוצצת, בולעת שפיך וכו.
ובמשך הרבה מאוד זמן ככה מיתגתי את עצמי.
את עושה אנאלי? ברורררררר אני אקסטרימית רצח!
את עושה שלישיות? בטח אני הכי מנוסה בעולם!
את מוצצת? חולה על זה ומעולה בזה בטירוף!
עם הזמן הרגשתי שמשהו לא נכון קורה, לא נהניתי למצוץ כמו שהראש שלי אמר.
אנאלי היה לא נעים בכל קנה מידה אפשרי וכך גם כל תגית ששמו עליי התבררה כלא ממש מדוייקת או נכונה.
השקר הגדול הוא שאני זונה מעצם היותי, שאני אוהבת למצוץ כי אני חייבת לאהוב את זה וכן הלאה.
פתאום היום אני מבינה מה זה לרצות למצוץ למישהו כי אני באמת רוצה. וגם אם אני לא הכי במצברוח, להנות מהמציצה כי אתה נהנה ממנה, כי אני עושה לך נעים.
פתאום אני מבינה כמה הסכמה היא סקסית, כמה תחושת הביטחון חשובה.
פתאום אני מבינה מהי התמסרות אמיתית.
לא השקר הזה של "כן אעשה הכל עבורך כי אני שלך". לא.
אלא התמסרות מתוך מקום עמוק של היכרות וביטחון.
אני רוצה למצוץ לך כי אני רוצה שיהיה לך נעים.
אני רוצה שתשתמש בי כי אני רוצה לענג אותך.
אני רוצה אנאלי כי אני לא מפחדת ממך, כי ביקשת ואני באמת שמחה לענות לבקשה.
"נשלטת צריכה לבטל את עצמה עבור האדון". האומנם?
אני מרגישה שמתוך בחירה מודעת אני מוותרת על גבולות או מותחת אותם כדי שיהיה חופש לעשות מה שתרצה.
לא ביטול עצמי - התמסרות.
במשך שנים לא הסכמתי לעצמי לבקש כלום בפן המיני או הבדסמי.
יכולתי להגיד באופן כללי שאני זקוקה למכות או לזיון, אבל אף פעם לא לבקש.
יכולתי להעביר סשנים שלמים כשאני סובלת מרוב הקיצוניות או מפגש מיני שלם שבו קורים דברים שאני לא נהנית מהם, אבל חלילה שאבקש לעצור או לשנות משהו.
ואז מצאתי את עצמי מבקשת שתצליף בי עם חגורה, אבל רק בהודעות אז זה לא נחשב.
ואז אמרת לי להתחנן למצוץ, ופתאום אני מוצאת את עצמי יוצרת קשר עין ומבקשת (אני אלמד להתחנן מתישהו).
ואז מצאתי את עצמי בשיא הסשן שואלת "אתה יכול בבקשה לחנוק אותי?" והעולם לא קרס. ביקשתי ונעניתי בחניקה הכי מתוקה שחוויתי בחיי, חייכתי בתוך הראש שלי מעונג כשאני על סף עילפון.
והאמת היא? שגם אם הייתי נענית לשלילה זה לא היה סוף העולם.
כי פתאום ההבנה שאני לא מתנהלת מתוך פחד מובילה אותי להתמסרות אמיתית וטהורה יותר.
היא מובילה אותי לרצות לשבור גבולות ולא להרים חדשים, לרצות לנסות אקטים קיצוניים יותר (גם אם הם לא נשמעים לי מאוד מושכים) מתוך ההבנה שאני לא בסכנה.
זה גילוי מטורף מבחינתי, להתמסר מתוך רצון ולא מתוך פחד.
