לפני 16 שנים. 4 בספטמבר 2008 בשעה 22:33
כן אני עדיין מרגישה זוועה.
אתמול בלילה בכלל התמוטטתי. גם אמא שלי עיצבנה אותי במקביל לזה שאני רוצה לוותר על הכל גם ככה.
אז אמרתי שלא יבוא, לא אמרתי לו למה כדי שלא ידאג יותר משכבר דואג.
היום הוא בא, ביקשתי שיביא איתו חיבוק ענקי. הוא הביא. המון.
ואז כאילו ידע מה אני רוצה עוד לפני שאני ידעתי, הוא תפס אותי, סתם את הפה. השאיר אותי חסרת אונים, חסרת יכולת לזוז, וחסרת הגנות.
בלי שיכאב בכלל. אני כל כך אוהבת את ההרגשה הזאתי. לא יודעת מהי, לא יודעת מה בה.
הפסקתי אותו מתישהו בגלל כאב בטן חד שגרם לי להתמוטט על הרצפה ולא לדעת ממש איפה אני ובאיזה מצב צבירה. לקח לי רבע שעה להתעשת ולהגיד לו שזה בטח כי הוא הזיז לי אברים פנימיים.
