אופי אי אפשר לשנות.
כנראה.
אולי זה ככה לתמיד? מידי פעם אני אשקע? ומה עכשיו? איך יוצאים מזה הפעם?
כל כך הרבה זמן לא הייתי ככה...
הלכתי היום לקורס, הייתי שם שעה, הסתבכתי עם הרוכסן אז אספתי את החוטים והלכתי הביתה. שעה.
גם מזה התייאשתי. לא מרגישה שזה תורם לי. סתם לוקח אנרגיות בלי שום תמורה.
הכל כל כך...מת. עבודה, לימודים, אפילו מהתחביב שלי אני מיואשת. אז מה כן? למה כן לצאת מהמיטה בבוקר?
בדרך הביתה עברתי באיזו חנות בגדים ענקית וזולה יחסית, די הכרחתי את עצמי להכנס. הכל נורא צבעוני ומזעזע. כמה צבעים על חולצה אחת? ולמה שום דבר לא מתאים? ומה זה בכלל מידה 26? זה כמו 36? עכשיו אני צריכה לזכור עוד כמה מספרים...
נורא קשה להיות מטר וטופי בלי ציצי ולא אנורקסית.
בד"כ אני לוקחת עגלה מודדת הכל ויוצאת אולי עם שני דברים. פעם שעברה (לפני איזה שנה) הדבר היחיד שיצא מהעלה היה 3 גופיות סבא זהות ושחורות. הפעם יצאתי אפילו עם 2 זוגות מכנסיים וחולצה נורמלית...
אבל זה עדיין לא אומר שיש לי מה ללבוש לעבודה החדשה הזאתי... שום דבר בארון שלי שמתאים לשם לא ממש מדבר אלי.
מתישהו אלך לאיזה קניון או משהו... אוף.
לפני 15 שנים. 8 בספטמבר 2008 בשעה 16:14
