הייתי עם אחי ואחותי בארוחת ערב אצל הגבוה שלי. היה ממש נחמד.... הוא החזיר אותנו הביתה, נסע לידידה שלא ראה כמה חודשים ויחזור אלי לראות סרט. חלק מהדברים שדוברו היו בנוגע למקווה, כי לא זוכרת מי מתחתנת בקרוב. התגלה הסוד שלי- אני לא סובלת משטחים רטובים. בריכה, ג'קוזי, אפילו באמבטיה אני לא נוגעת בקיר. פשוט לא נעים לי. אז מקווה?! מזוהם! כמה נשים היו שם. ועוד להכנס ערומה לגמרי...איכס... אי אפשר עם נילון נצמד? זה שקוף... כבר עדיף לים. לא משנה כמה אנשים יראו אותי ערומה שם... אני נרעדת רק מהמחשבה....
בזמן האחרון בא לי לרקוד, אולי זה בא יחד עם המצברוח הסטייתי שתוקף אותי לאחרונה לעיתים תכופות, אבל המסכנון שלי חולה אז נישאר לערב בבית, עם סרט וחיבוקים. אולי אחרי שיסיים את עומס המבחנים ואני אסיים את התקופה הלחוצה שלי נעשה סופש כיפי ממש. עם פינוקים (הוא כבר חודש מבטיח לי מסג' הכל כלול אהמ אהמ).
נראה לי שאחכה לו עם הקולר. לא כדי להתחיל משהו, בטח נהיה עייפים גם ככה. סתם כי בא לי...
לפני 16 שנים. 12 בספטמבר 2008 בשעה 19:31
