לפני 15 שנים. 4 באוקטובר 2008 בשעה 13:11
שאני רוצה לברוח. שהכל יגמר.
לזרוק את הפלאפון, וללכת. בלי העבודה, בלי העבודות להגשה. להשאיר מאחורי את כל הפאשלות והדברים שאני הורסת.
לא יודעת לאן, לא יודעת ממה אחיה.
סביר להניח שגם שם, איפה שזה לא יהיה, אצטרך לעבוד, לדבר עם בני אדם, להתחייב.
שלא לדבר על זה שיש משפחה ואת הגבוה שלי שקצת קשה להשאיר מאחורי.
אבל המחשבה עוד שם. בתיאוריה זה יכול להיות נחמד...
כדי שמשהו יפסיק להיות אובססיה, צריך להפסיק לחשוב עליו כל כך הרבה. אוכל אצלי זו אובססיה. אני חושבת יותר מידי על זה שאני צריכה להפסיק לאכול כל כך הרבה, אז אני רק אוכלת יותר. ואז, בנוסף לכל הכתוב לעיל, רע לי בגלל זה.
ובחודש האחרון אכלתי מלא.. ממש מלא.