לאור הפוסט הקודם
למחוק זה באמת פשוט אבל רציתי שתדעי מה אני חושבת.
אני שמחה שקוראים ומגיבים, בשביל זה אני כותבת כאן ולא על דפים שמתפזרים במגירות אצלי בחדר.
אבל לפעמים כדאי לשקול מילים. לפעמים אם אין שום דבר חכם או טוב להגיד, כדאי לשתוק.
כאן אני כותבת מה שיש לי בפנים, זה כמו בית שתולים בו רגשות על הקיר במקום תמונות. כולם יכולים לראות, כולם יכולים להגיב.
אבל לא כולם יכולים לומר על התמונה שלי שהיא זוועתית.
לפעמים חשוב לנער אנשים, להוציא אותם בחבטה מהמצב שהם מכניסים את עצמם אליו. לא כל אחד רשאי לעשות את זה.
כבר כתבתי על מישהי שאמרה לי להתבגר. כשהיא אמרה את זה, הערכתי.
כשמישהו שלא מכיר אותי אומר את אותן מילים בדיוק, ואפילו לא אומר אלא רק כותב, בלי אינטונציה, בלי הבעות פנים, זה פוגע אחרת.
כן. אני יכולה למחוק תגובות לא רצויות. אבל רציתי שתדעי. שכל מי שחשב לכתוב לי דבר כזה ידע.
לא לכולם יש זכות
ולא כולם יודעים לבחור את המילים
וברוח זו
תלכו להזדיין
ושינטשו אתכם באמצע.
לפני 15 שנים. 7 בינואר 2009 בשעה 19:24
