לפני 17 שנים. יום שלישי, 10 בפברואר 2009 בשעה 15:28
כל הזמן מסתכלת מעבר לכתף שלא יבקרו אותי, שלא יראו, שלא יחשבו או ידברו.
אני לא מסוממת, לא הרביצו לי, אני חייה טוב ויש לי המון. ובכל זאת.
אני ממש רוצה בית משלי כבר. להפסיק להסתכל מעבר לכתף. ללכת רק עם חוטיני ולהכין קפה למיטה.
אני יודעת שזה לא רק כיף וחיוכים, שזה קשה והשקעה וכסף ונקיונות וזמן. אבל.
ובתוך כל הרגשות האלו, הוא הצליח להוציא ממני חיוך
הוא אמר שהוא יביא לי מלונה משלי
בקשתי מלונת פאר
שיהיה מקום למכונת תפירה!
חצוף ממש...