לפני 15 שנים. 1 באוגוסט 2009 בשעה 16:20
סוף סוף נזכרתי למה קוראים לי סיילנס, אחרי כמה זמן שחשבתי להחליף את השם כי אני כבר לא מסוגלת להיות בשקט...
אני חושבת שהידיים שלו כאבו יותר מהישבנים שלי.
וזה פשוט קרה. כשכל הסיטואציה נכונה, השקט הזה בא לבד.
ומצידו השני של השקט- כשאפשר לעשות רעש, הרבה יותר כיף.
משחרר מאוד:)