לפני 14 שנים. 12 באוגוסט 2009 בשעה 7:47
כל חודש זה ככה. ואני יודעת שזה כאן ויודעת למה, ולא מתמודדת.
כל דבר מעצבן- ויותר משמעצבן, גורם לי לשנוא אותי כל כך.
אין כח לכלום, אין חשק, אין מצב רוח... הכל כל כך מיותר וחסר צורה או משמעות.
הלכתי לפני כמה חודשים לרופאה שלי (רופאת הילדים שלי. פשוט אני משתדלת לא ללכת לרופאים אז אין צורך להחליף אותה...)
ושאלתי לגבי תרופות נגד דיכאון רק לימים שלפני המחזור.
היא הסתכלה עלי כאילו בקשתי וליום בכמות מסחרית וצעקה שאין צורך.
לכי תסבירי שכשההורמונים שלך משתגעים, זה ברמה שאת רוצה לפגוע בעצמך ומצטערת שנולדת. כל חודש מחדש.
אז זה נראה טפשי. למה להתיחס למחשבות האלה אם יש להן סיבה והן יעלמו תוך שבוע.
אבל הן כאן, ואני לא מצליחה להתעלם למרות הנסיון לרציונליזציה....