לפני 15 שנים. 22 באוגוסט 2009 בשעה 17:17
בזמן האחרון אני מרגישה קצת...רחוקה.
כנראה בגלל המצברוח שנחת עלי לאחרונה, כל פעם מסיבות שונות
כנראה ככה זה כשקמים בבוקר רק כי זו דרכו של עולם, בלי מטרה והנאה מעצם העובדה שנושמים ויש למה לצפות.
וזה לא מגיע לו
אני מפחדת להרחיק.
הוא אומר שזה בסדר, שהוא מבין ולא משנה מה, הוא לא יברח
אבל אסור לי להמשיך ככה.
אני רוצה שהוא יעיר אותי ויזכיר לי למה כדאי לנשום.
אבל אולי אני לא באמת נותנת לו.
------------------------------
המילים לא ממש מתחברות לי כדי להסביר איך ההרגשה מבפנים...
מעבירה את הזמן.
בלי להנות, לרצות, לשאוף.
בלי להאמין או לקוות...
בלי לדעת בשביל מה.
פשוט מעבירה.
זה הכי קרוב שהגעתי....
