לפני 15 שנים. 15 בספטמבר 2009 בשעה 20:12
התקופה האחרונה לא קלה לי
אני רואה אנשים שלהם באמת זכות להתלונן, וזה טיפה מגמד הכל, אבל עדיין, לי, קשה כרגע.
לפני כמה ימים דיברנו בערב. חנוקה מדמעות ולא יודעת מה לעשות.
ואין אף אחד שיחליט חוץ ממני
ולמחרת, כמו תמיד, התקשרתי ברגע שיצאתי מהעבודה, לשאול מה נשמע, להגיד איך היה.
ואמרת שאתה אצלי, בדיוק מכין לי ארוחת צהריים.
אחרי החיבוק
גיליתי צלחת מלאה סוכריות גומי על השולחן. וסוכריה על מקל בצורת לב.
תודה על נקודות האור שאתה מפזר
אני אוהבת אותך כל כך