סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

enjoy the silence

בלה, בלה בלה, בלה!
לפני 14 שנים. 13 בינואר 2010 בשעה 14:53

כשכואב לי, אני צוחקת. כנראה. אם כואב מאוד אולי, לפני שכואב יותר יותר מידי. אולי.
אבל זה הפך לסוג של בדיחה שהוא אומר שכנראה לא כואב לי כי עוד לי התחלתי לצחוק, או להיפך, זה בטח "קצת" כואב כי אני לא מצליחה להחניק את החיוכים והצחקוקים.
אבל אולי זה רק בגלל שהוא צחק על זה? ואז זה גלגל שכל פעם אני חושבת אז צוחקת יותר?
וכשהוא מכאיב לי, ואז מצחיק אותי, ומחקה אותי צוחקת ואז מכאיב עוד קצת, אניכבר לא יודעת מה לעשות
שעה שלמה שאני חצי נחנקת מרוב צחוק וחצי מנסה להתחמק מהמכה בצורה אינסטינקטיבית (אבל יודעת שאני רוצה עוד)
כמה סמים השתוללו לי במוח. טבעיים כמובן. הכל אישי. שלי מהבית.
ובריא מאוד:)

שונרתא - ואני חשבתי שרק אני כזו.
:)
לפני 14 שנים
פוקחת עיניים - אבל את לפחות מקבלת מכות עם האודם החדש?? :))
לפני 14 שנים
silence​(נשלטת) - אפשר לעשות משחק כזה...להתאים את צבע הישבן לצבע האודם הסגול והחדש שלי:)
לפני 14 שנים
פוקחת עיניים - חחחח משיגינע
לפני 14 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י