לפני 15 שנים. יום חמישי, 17 ביוני 2010 בשעה 16:53
מתוך כל הלקויות האפשריות אצל ילדים
הנפשית, היא בין הקשות לי ביותר.
לא, אף אחד ממכרי לא אושפז
אבל ביקור לצורכי עבודה היה קשה מספיק. למרות שהיה קצר.
לפחות קיבלתי יד וחיוך וטיול במחלקה. ונראה לי שהוא ניסה לומר- אני עוד זוכר אותך וטוב לי שבאת.
הוא לא שייך לשם, אבל הוא לא שייך לשום מקום אחר כרגע...
החיוך היפה שלו פשוט ממיס, עם המבט הישיר והעיניים הירוקות....
והאח שהיה שם... לא אכפת לי לקבל ממנו זריקת הרגעה (כן כן יש לי כבר גבוה אחד... מותר להשתעשע במחשבה!)