לפני 12 שנים. 28 במאי 2011 בשעה 22:29
אחרי די הרבה זמן, הלכנו לדיווה
והאמת היא שבהתחלה, די נזכרנו למה כל כך הרבה זמן נמנענו מהמקום
מוזיקה נוראית
אבל די מהר מר בחור שעל המחשב התעשת על עצמו ושם דברים שהוא לא מכיר (באמת!! כשבאתי לבקש שיר של להקה שכבר שם, לא היה לו מושג על מה אני מדברת)
ולא ידעתי שאפשר לרקוד כל כך הרבה, עם עקבים כל כך גבוהים...
כיף כיף כיף
מאוד הקלה עלי העובדה שמידי פעם יכולתי לתפוס את הגבוה כדי להחזיר לעצמי קצת יציבות ("כמו לרקוד עם עמוד" לטענתו)
חבל, שכמו בכל מקום, מעשנים. זה מנע ממני לשתות כדי להצליח ולהמשיך לנשום חלקית.
ושוב מזל טוב לכם טיפטיפ והזייה:)
