לפני 12 שנים. 26 בינואר 2012 בשעה 15:53
טוב. אזרתי אומץ. המון אומץ.
אלוהים (זה של הסוטים) יודע מאיפה כי אם הייתי מנסה לעשות את זה לפני שבוע, זה היה מסתיים בגיחוך עצמי ו"טוב-נו-פעם-אחרת פנימי".
וליתר בטחון, כדי שלא אתחרט, התארגנתי שעתיים קודם!
איחלתי לחיילת בהצלחה בהמשך דרכה...
(והיא תזדקק לכך, בהתחשב בנעליים הלא-נוחות-אך-יפות-להפליא שבחרה לנעול)
