אותך אשא בשתי ידיי

עבר כבר זמן אבל ללב יש חוקים משלו.

המשפטים שלה היו חכמים... מדויקים... הכתיבה שלה הזיזה בי מיתרים שלא הכרתי.

זה היה מוזר, כי זה היה קצר ולא הכרנו בכלל... 

הגיע לה הרבה יותר מכפי שאני יכול להעניק... 

לא קל היה לוותר... מרגיש שהלב הפך לפלסטלינה... לא רוצה להרפות. 

כמה אפשר לשרוד ברכבת-הרים הזאת?!

אהבה של אבא ❤️