לפני 3 חודשים. 9 בינואר 2024 בשעה 16:03
את קופצת ומקשקשת בלי סוף, ואבא מביט מהופנט בילדה היפה שלו, עושה את עצמו מקשיב...
כשאבא אומר לך שהגיע הזמן ללכת לישון, את מעווה את פרצופך המתוק ורוקעת עם הרגל, אך מניחה לאבא להוביל אותך לאמבטיה.
אבא פושט ממך את הבגדים בזריזות ותוך כדי מציץ על שדייך וערוותך - את מסתובבת בחדר וממשיכה ללהג, את מרגישה נינוחה מול אבא, למרות הבליטה שהולכת ותופחת במכנסיו.
אבא מקרצף את גופך ומעסה את שערותייך בשמפו, נזהר שלא ייכנס לך לעיניים... שוטף, מעסה שוב במרכך ושוב שוטף. אחרי זה הוא מצחצח לך את השיניים באמבטיה (אבא אומר שזה יותר חסכני לצחצח באמבטיה מלחזור אחר כך שוב רק כדי לצחצח את השיניים בכיור), עוטף אותך במגבת ונושא אותך אל המיטה.
אבא אומר שהוא הכי אוהב את החורף... בעיקר בגלל הפיג'מות - אין על הפיג'מות של החורף! הפעם הוא קנה לך פיג'מה חדשה - פיג'מה לבנה ופרוותית עם ציור של חד קרן. את מתרגשת מהפיג'מה ואפילו לא שמה לב שאבא לא הלביש לך את התחתונים. זה הויכוח הקבוע... אבא לא ישן עם תחתונים, לדעתו צריך לתת אוורור ומנוחה לעניינים שם. יש מצב שאם לאבא היה פות הוא היה חושב אחרת... אבל זה לא כל כך חשוב.
אבא מספר לך את הסיפור על הדבורה שיצאה מהכוורת... את אוהבת את הסיפור הזה כי הוא כתב אותו במיוחד בשבילך, וכשאבא גומר את הסיפור הוא מכסה אותך בשמיכה, מנשק חזק חזק על הלחי, מביא לך את המוצץ, מכבה את האור ויאללה לישון.
מאוחר בלילה, כשאבא מסיים את העבודה על המאמר שלו הוא עובר בחדר הילדים ומביט במלאכית הקטנה שלו. אבא מתיישב לידך, נזהר שלא להעיר אותך ומלטף בעדינות את פנייך הצחורות. את נראית טהורה כל כך ואבא רוצה שתהיי שלו...
הוא נשכב לידך, משתחל מתחת השמיכה ונצמד לגופך החם. עינייך נפקחות, את עירנית לגמרי, את יודעת מה הולך לקרות - אבא לוקח את מה ששייך לו.
אבא ממשש את גופך... את משמיעה אנקה ארוכה כשהוא סוחט את שדייך... ואז הוא הופך אותך על הבטן. הוא מפשיל את מכנסייך הפרוותיות והלבנות וחושף את הישבן החלק והלבן. לרגע הוא חוכך בדעתו אם כדאי להשתמש קצת בחגורה, אבל הוא מגורה מדי, ולכן מסתפק בנעיצת ציפורניו עמוק עמוק בישבנך. זה מוציא ממך גרגור ארוך של הנאה.
אבא מפסק את ישבנך ומעביר יד מלאה שמן בתנועות ליטוף לאורך ולעומק - זה כמובן גורם לך להגביר את הגרגורים.
אך כשאבא מפשיל את המכנסיים שלו, את מפסיקה לגרגר. גופך מתקשח ואת עוצמת את העיניים במתח...
אבא חודר.
בהתחלה בתנועות עדינות וקטנות, לוחץ כנגד פי הטבעת... מרחיב... מרפה... לוחץ שוב... מכניס את הכיפה... את מכווצת את גופך ואגרופייך בכאב אך לא מוציאה הגה. את יודעת שאבא לוקח את מה ששייך לאבא.
אבא מניח לך להתרגל לתחושה הממלאת ואט אט חודר עמוק יותר לתוכך.
את מנסה להסדיר נשימה, זה לא כל כך כואב, אך את לא רגילה לתחושת המלאות הזאת - אבא ממלא את כולך!
את מרפה... את של אבא... תחושת המלאות הופכת בהדרגה לתחושת עונג, והקצב של אבא שנכנס קדימה ואחורה גורם לך לשקוע במין חצי-הכרה ולאבד את תחושת המקום והזמן.
כשאבא פולט את עצמו בתוכך זה מעביר בך גלים גלים... גלים של חום, גלים של עונג... גלים של תחושת בטחון ושייכות.
אבא יוצא... את מרגישה את הזרע מטפטף מהטוסיק... הוא מנקה אותך, מלטף בעדינות, מרים את מכנסייך, מטיב את השמיכה ורוכן לנשק על הלחי. לפני שאבא קם הוא לוחש לך שהוא מלא בגאווה בילדה הגיבורה שלו.
את עוצמת את עינייך... את רגועה ושייכת...
את ילדה של אבא!!
