היא קראה לי דובי
וזה היה חם ונעים ומדויק.
כי זה אני. דובי.
יש דובי ממורמרי – זה שיושב בחושך, רואה את כל הזאבים וממורמר על העולם ועל עצמו, ועל זה שאף אחת לא רואה את הכוח שיש לו מתחת לפרווה.
יש דובי חמודי – זה שאצלו הכול ורוד והוא רוצה רק להתכרבל, ללטף, להריח אותך ולשכוח מהעולם.
יש דובי לא-לא – מלא קוצים, שיניים חשופות, "אל תתקרבי, אל תיגעי, תעזבי אותי בשקט". אבל בפנים? דובי קטן שקצת רע לו.
יש דובי עצוב לי – זה שצריך חיבוק חזק ושמישהי תאהב אותו גם כשהוא כבד.
יש דובי מצחיקוני – זה שזורק בדיחות מטומטמות, ששר שטויות, שרוקד מגושם כמו דב ושיגרום לך לצחוק תוך כדי שהוא טורף אותך.
יש דובי אכפת לי – הרגיש הזה שתמיד רואה אותך, שומר, קשוב, וכשכואב לך הוא כבר שם עם חיבוק דוב ענקי.
ויש דובי טרופתי – טוב, זה לא ממש דובי, זה יותר דוב עם שיניים וטפרים. רוצה לקחת אותך, להחזיק אותך חזק, לטרוף אותך ולהשביע בך את רעבונו.
אני דוב מלא בדובים.
ונמאס לי להיות לבד.
אני בנוי לחבק ואני בנוי לטרוף.
אז אם את רוצה את הדובי הזה...
הדובי זמין.
אך לא לכולן ולא סתם.
תשלחי הודעה שמסבירה:
למה את?
ולמה דובי?
מחכה.
דובי