היא שכבה מולי.
ראיתי את זה בעיניה.
מתחת לחיוכים הרכים ומתחת לקול של המטפל שמקשיב ומחבק, היא זיהתה את הצל.
היא זיהתה את הטורף שמחכה בשקט... עיניים צהובות בחושך.
והיא התמסרה אליו.
היא שכבה שם, גוף לבן ועירום, עיניים פקוחות בלי פחד – יודעת שאני עומד להעלים אותה לתוך עצמי.
וברגע שהידיים שלי נגעו בה, הכול נעלם. לא היה יותר מאבק פנימי, לא היו יותר קולות ששואלים "מי אתה באמת".
היה רק אני - שלם... מושלם!!
אחזתי בשיער, משכתי לאחור עד שהצוואר נחשף כמו קורבן. נישקתי, מצצתי, נשכתי עד שסימנים אדומים פרחו על העור. שרטתי. היא נאנחה, אבל לא התנגדה – היא הייתה שלי.
צעצוע מושלם בידיים של ילד גדול שסוף סוף קיבל את מה שחיכה לו.
לא שאלתי רשות. פשוט חדרתי. חזק. עמוק. כאילו הגוף שלה נבנה במיוחד בשביל הרגע הזה. זיינתי אותה כמו שטורף לוקח את מה ששייך לו – בלי התנצלויות, רק תשוקה טהורה ששוטפת הכול.
והיא הייתה שם. לגמרי. בשבילי.
באותו לילה הבנתי: שני הצדדים שלי לא נלחמים יותר. המטפל והטורף – הם אותו אדם. אחד לא קיים בלי השני. היא נתנה לי לראות את זה. היא נתנה לי להיות שלם.
אחרי תקופה ארוכה שהתרחקתי מהbdsm, עכשיו חזרתי. לא מסתתר יותר. שלם יותר. מוכן לפגוש את זאת שמוכנה להיראות, להיראות באמת, ולהתמסר לצל שבי.