בהמשך לפוסט הקודם, שאלו אותי מהו הסיפור על הדבורה והכוורת.
אז לאלו שמתעצלים.ות לדפדף אחורה בבלוג שלי, הנה הסיפור (ותודה, כי בזכותכם קראתי שוב את מה שכתבתי אז ו...וואלה אני די מוכשר 🙃) :
הָיֹה הָיְתָה דְּבוֹרָה קְטַנָּה שֶׁחַיָּה כָּל יָמֶיהָ בַּכַּוֶּרֶת הַגְּדוֹלָה.
כָּל יוֹם יָצְאָה הַדְּבוֹרָה לַעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה - לְהָבִיא אַבְקַת פְּרָחִים ולְהַאֲכִיל אֶת הַמַּלְכָּה וּשְׁאָר הַצֶּאֱצָאִים.
הַדְּבוֹרִים שֶׁסְּבִיבָה זִמְזְמוּ תָּמִיד יַחְדָּיו, וְאַף שֶׁנִּסְּתָה לִהְיוֹת חֲרוּצָה, הֵן לָקְחוּ אוֹתָהּ כְּמוּבַן מֵאֵלָיו.
עֲצוּבָה הָיְתָה הַדְּבוֹרָה וְחַיֶּיהָ הָיוּ אֲפֹרִים, וּבַלֵּילוֹת חָלְמָה עַל חַיִּים אֲחֵרִים.
בַּחֲלוֹמָהּ, כְּנָפֶיהָ הָפְכוּ גְּדוֹלוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת וְעָפָה הִיא בֵּין פְּרָחִים וְכַלָּנִיּוֹת.
יוֹם אֶחָד הֶחְלִיטָה הַדְּבוֹרָה שֶׁזֶּהוּ... דַּי! מֵעַתָּה בַּכַּוֶּרֶת יִסְתַּדְּרוּ בִּלְעָדַי.
יָצְאָה הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה, פַּרְסָה כְּנָפַיִם וְהִמְרִיאָה אֶל עַל לַשָּׁמַיִם.
זֶה הָיָה מַדְהִים! זֶה הָיָה נִפְלָא! הַרְבֵּה מֵעֵבֶר לְכָל מָה שֶׁצִּפְּתָה.
לְמַרְגְּלוֹתֶיהָ נִפְרַס עוֹלָם מָלֵא בִּצְבָעִים וְרֵיחוֹת, כְּאִלּוּ מַמְתִּין שֶׁתֵּצֵא וְתִטְרֹף.
רָצְתָה הַדְּבוֹרָה לִמְצֹא בֵּית מִשֶּׁלָּהּ, מָקוֹם שֶׁבּוֹ תּוּכַל לְהַנִּיחַ אֶת רֹאשָׁהּ,
אַךְ עָבְרָה שָׁעָה... עָבְרוּ שְׁעָתַיִם... וְהַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה הִתְעַיְּפָה בֵּינְתַיִם.
וּפִתְאוֹם, רָאֲתָה יְצוּר חָדָשׁ... חֶרֶק שָׁחֹר מָלֵא בְּעֵינַיִם.
עָפָה הַדְּבוֹרָה לְעֵבֶר הַזְּבוּב וְסִפְּרָה בִּתְמִימוּת שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת הִיא מָקוֹם יִשּׁוּב.
חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ הַזְּבוּב הַחַמְדָן וְחִכֵּךְ יָדַיִם - "בּוֹאִי דְּבוֹרָה חֲמוּדָה - בֵּיתִי נִמְצָא בְּאַשְׁפְּתַיִם".
אַךְ כְּשֶׁהִגִּיעוּ לְבֵיתוֹ שֶׁל הַזְּבוּב, הִתְמַלְּאָה הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה גֹּעַל וְתִעוּב,
רְגִילָה הָיְתָה לְרֵיחוֹת הַכַּוֶּרֶת, וּבְבֵיתוֹ שֶׁל הַזְּבוּב רַק זֶבֶל וּמָוֶת.
נִסְּתָה הַדְּבוֹרָה לִבְרֹחַ...
אַךְ הַבֹּץ הָיָה טוֹבְעָנִי וְהַזְּבוּב טוֹרְדָנִי.
פְּצוּעָה וַחֲבוּלָה הִצְלִיחָה הַדְּבוֹרָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַלְּפִיתָה, וְעָפָה לִמְצֹא מָקוֹם אַחֵר לִבְנוֹת בּוֹ אֶת בֵיתָהּ.
הַזְּמַן עָבַר וְהַיֵּאוּשׁ רַק גָּבַר…
מִסַּכָּנָה לְסַכָּנָה, שָׁכְחָה הַדְּבוֹרָה אֶת הַחֲלוֹמוֹת מֵהַכַּוֶּרֶת הַקְּטַנָּה.
נִסְּתָה הַדְּבוֹרָה כָּל רִגּוּשׁ, אַךְ לִבָּה הֶעָנֹג הָיָה מָלֵא בְּיֵאוּשׁ.
יוֹם אֶחָד הִבְחִינָה הַדְּבוֹרָה בִּיצוּר קָסוּם - כְּנָפָיו צִבְעוֹנִיּוֹת, וְעַל פָּנָיו חִיּוּךְ עָצוּם.
בְּלִי דִּבּוּר וּבְלִי מִילָה, יָדְעָה הַדְּבוֹרָה שֶׁמָּקוֹם זֶה הוּא שֶׁלָּהּ.
הֵבִינָה הַדְּבוֹרָה שֶׁהַפַּרְפַּר לֹא יִחְיֶה לָנֶצַח, וּלְרֶגַע נִמְלָא לִבָּה עֶצֶב וְהִיא הִסְּסָה בַּפֶּתַח…
נִסְּתָה לְהִתְרַחֵק... חָשְׁשָׁה שֶׁלִּבָּה עָלוּל לְהִתְפָּרֵק.
אַךְ הַפַּרְפַּר פָּרַס כְּנָפַיִם וּלְקָחָהּ בֵּין הַיָּדַיִם.
הִתְכַּרְבְּלָה הַדְּבוֹרָה הַקְּטַנָּה לְמַרְגְּלוֹתָיו וְהִתְעַטְּפָה בִּכְנָפָיו… וּלְפֶתַע הֵחֵלָּה לַחֲלוֹם אֶת חֲלֹמֹתָיו.
וּבַחֲלוֹמוֹתָיו, כְּנָפֶיהָ הָפְכוּ גְּדוֹלוֹת וְצִבְעוֹנִיּוֹת וְעָפָה הִיא בֵּין פְּרָחִים וְכַלָּנִיּוֹת.
