תמיד אהבתי את העיר. אפילו בחורף כשהיא אפרורית ומשרה אווירה של דיכאן קל. סיפרת לי שהדירה עברה שיפוץ ועיצוב מחדש ושאני מוזמנת לבקר. יותר נכון לקיים את הבטחתי לבוא לביקור בתום השיפוץ.
אמנם הקשר שלנו ונילי, אבל הצד הבדסמי שלי לא מוסתר ממך, גם אם לא בא לידי ביטוי. אולי קצת קינקיות במיטה, אבל לא יותר. מידי פעם שאלת אותי על בדסמ אבל לא העזת לנסות. דווקא יש משהו נחמד במשחק דחיית סיפוקים ההדדי הזה.
דאגת לנו לאוכל, אני דאגתי ליין וג'יונטים. וכרגיל בחרנו סרט שאף פעם לא נראה אותו ברצף מהתחלה עד הסוף, כי קוקטייל מולוטוב הזה של חרמנות, יין וויד משתלט על תוכניות.
אתמול אמרת שלא מסתדר לך איך אפשר להרגיש השפלה וסיפוק בו זמנית, נראה לך לא הגיוני. כרגיל הצעתי להדגים וכבר הייתי מוכנה ל"היית מתה" או "אמא שלי לא מרשה" או כל תשובה מפגרת אחרת, אבל הופתעתי לקבל הסכמה.
הופתעתי קצת, בכל זאת לא ציפיתי להסכמה, אבל שמחתי והמוח שלי ישר שלף תוכנית פעולה. אמרתי שאני צריכה להתקלח וביקשתי ממך להצטרף אלי. נכנסנו למקלחון המרווח, נתנו למים לנזול עלינו תוך כידי ליטוף אברים נעים. ואז ביקשתי ממך לרדת על הברכיים, להבליט את הישבן ולהצמיד את הלחי לרצפה. נתתי למים לרדת על גבך מקו המותן עד ללחי בזמן שאני עומדת מאחוריך, נוגעת בך ומחרמנת עוד קצת. כשהתחלת להתענג המגע הופסק וכך גם זרם המים הוחלף בשתן, שבדומה למים נוזל על גבך עד שהוא מגיע לרצפה.
בעודך בהלם ומנסה להבין מה קורה כאן אני מחדשת את המגע ומביאה אותך לסיפוק כמו שלא חווית עד כה.
